Pathfinder (Wrath of the Righteous)

Days 14-16: Crusader's March
29th-31st of Arodus, 4713, Age of Lost Omens

Before heading out on your journey, you discuss and plan the road ahead with the three experts attached to your forces – Aron, Sosiel and Nurah. They suggest traveling north directly to Valas’s Gift – a small rural community that might help stock the army with a little more supplies. Then following the east bank of the Sellen River north you come to Vilareth Ford, where the bridge over the West Sellen is guarded by a Mendevian unit. At this point you can cross the West Sellen and continue north along its west bank to the dry Ahari riverbed. The dry riverbed can serve as a natural trail to follow that leads directly to Drezen. As the Ahari runs deeper into the Wourldwound it becomes a deep canyon which might be dangerous if your approaching army is noted, but otherwise will provide cover and the opportunity to surprise the demons garrisoned in Drezen.
According to Aron’s and Nurah’s calculations It’s a 160 mile journey to Drezen along this route, and the mounted paladins of “The Hammers of Kenabres”, can cover 36 miles a day (including time lost breaking and setting up camp). Assuming no complications, this means the journey to Drezen takes 4-1/2 days. The supplies your army can carry (50 units) allow you 10 days (5 per day) without the need to forage – but foraging or hunting is not really an option once you cross the river and enter the Worldwound.

Day 1 of the March to Drezen – VALAS’S GIFT
Nurah says: “Valas’s Gift lies 28 miles northeast of Kenabres. It is a small town surrounded by surprisingly fertile lands that serve as one of Kenabres’s primary sources of food and grain”.
Aron says: “We should be able to stock some food there and maybe goods, so no consumption on the first day!”
Sosiel says: “Praise Shelyn!”
When the “Hammers of Kenabres” reach the town early in the afternoon, they find Valas’s Gift a smoking ruin. You decide the army should camp here for the night, while Zeldir, Brant and Orion ride north to the Roadside Inn where Zeldir’s parents live. When you reach the Roadside Inn after night fall you discover the place was attacked, its inhabitants, including Zeldir’s parents, massacred and mutilated. With superb survival skills and a bit of talking with the dead you discover that the inn was attacked only a few days ago by a group of Dretches and Tieflings led by a Brimorak demon.

Day 2 of the March to Drezen – WIlderness
In the morning you easily find the trampled and scorched trail left by the devilish murderers, and decide to follow it north (mostly because of Zeldir’s insistence) instead of waiting for the rest of your army as planned. You follow the trail north along the bank of the Sellen River, and as the evening begins to fall you find yourself on the ridge overlooking Vilareth Ford. A closer look reveals the ford has been taken by an army of Tieflings. You decide to stay under the cover of the hills and wait for the Hammers of Kenabres to arrive.
Meanwhile, the army marched all day, without its captains (I wonder what this does to moral….), and after a full day march made camp on the banks of the river Sellen, about half a day away from Vilareth Ford.

Day 3 of the March to DrezenVILARETH FORD
Nurah says: “Vilareth Ford is the northernmost crossing point on the West Sellen – few settlements and no fords or bridges exist farther north from here on the Mendev side of the river. Named for the crusader general who first held the ford against a host of tiefling cultists eager to use it as an invasion point, Vilareth Ford has long been watched over by a small contingent of crusaders.”
Aron says: “Tough luck, now its been taken by the enemy, but if we win this battle we might scavenge gear and supply from them.”
Sosiel says: “Praise Shalyn!!”
The “Hammers of Kenabres” rendezvoused with Brant, Zeldir and Orion a short while after mid-day on the hills surrounding Vilareth Ford. You used the few hours of sunlight left, to devise a cunning plan for retaking the ford from the Tieflings.
A short while before sunset you sent a small band of knights to lure the tiefling army into the open, where it was butchered by the Paladins from a safe distance using bows and arrows. Following Zeldir’s personal interpretation of Brant’s orders, the Paladin army proceeded to make sure there are no survivors left nor prisoners taken and the tieflings are utterly vanquished. You then order the soldiers to scavenge what they can from the bodies of their dead foes, which brings some discontent and grumbling among the paladins, until Brant quiets them down with his very convincing arguments.
During the battle you also managed to locate the Brimorak commander and slay him.
Following the Battle of Vilareth Ford, you also searched the small fortress. Altogether, from the supply in the fortress and the dead Tieflings you gathered 3 units of food and 3 units of goods. Aron explains that if you do manage to take Drezen, you’ll need more goods, and also influence, labor, magic, and of course gold to help get the city up and running again.

Kamilo Dan
Only a handful of wounded survivors remain of the small contingent that once guarded the area. All of them were imprisoned in one of the stone buildings. Currently led by a sergeant named Kamilo Dann, the survivors number a dozen in all. Kamilo puts on a brave face, and her assurance and leadership kept the other survivors from despair, even when some of them were taken away every few hours by the Brimorak for sacrifice or worse. The dozen survivors are in no shape to keep the ford protected, but they do know that a greater army
lies somewhere to the north in a place called “Keeper’s Canyon”. Kamilo volunteers to lead her survivors back south to Kenabres to report that the ford has fallen and reinforcements should be sent to reoccupy it. Some of the survivors however, are convinced to join “The Hammers of Kenabres”.

Days 11-13: Long Live Queen Galfrey!!
26th-28th of Arodus, 4713, Age of Lost Omens

On a late morning hour the ground suddenly shake under the boots of thousands upon thousands of road-weary and battle-worn crusaders arriving to Kenabres. News of Queen Galfrey’s arrival spreads quickly through the city as her armies arrive thankful for a place
to rest, even if that place has been significantly damaged. The crusaders set about refortifying the city even as their leader, Queen Galfrey, seeks out those who played such a key role in its defense, and in the transformation, however temporarily, of the wardstones into a potent defense that drove the demons back into the Worldwound, if only for a short time.

Queen Galfrey has heard the rumors that you were the ones who triggered this event, and that you’ve become imbued with the wardstones’ power. On the evening of the day she arrived, she arranges a meeting with you somewhere within Defender’s Heart. The queen is eager to hear your story about how things developed in the Gray Garrison, and is both respectful and wary about the your party. To you she appears as a weary commander who nonetheless maintains a heroic facade of hope and faith that, despite current events, this newest crusade will be the last, and that it will end with the forces of good triumphant.

After she hears their story, she speaks quietly and in a very official and serious tone:
“While there are some narrow-minded souls among the crusade who blame you for the destruction of the wardstone border, I do not begrudge you for what you did. Far from it. From the sound of it, you saved entire legions of crusaders from a most vile fate by preventing Vorlesh from transforming them, and the blast of energy gave us the time we needed to regroup and prepare for what will certainly come next. But you understand the implications of what you’ve done, I’m sure-the wardstones are gone, but lomedae has seen fit that you will be their replacement. I can think of no other reason that would explain why their power would have settled in your bodies and souls and didn’t merely fade into the ether. In time, the demons will regroup and reorganize-we can trust their inherent chaos to make this period of regrouping longer than it otherwise would take, but we shouldn’t underestimate them. They’ll be back soon enough. Already I’ve had reports from along the front lines that small groups of demons are attacking fortifications and settlements along the southern border.
But what intrigues me most is news from several reliable sources that as our fiendish enemies are starting to mass in the southern reaches along the Riftshadow within the Worldwound, they have left several of their northern lairs relatively unprotected. In particular, the fiend Aponavicius has taken the bulk of her army from Drezen, leaving it only moderately protected as she joins with the Storm King in lz to, no doubt, plot greater attacks on larger targets like Nerosyan, Karcau, and beyond. The time is right to strike into their territory. Drezen was the first of our cities to fall after the First Crusade, and we lost more than our kin and our pride that day. We lost the Sword of Valor, a magical banner carried by the Inheritor herself during the Shining Crusade. If Drezen could be retaken-if the Sword of Valor could once again be held by the crusade … well, I trust I don’t need to explain how well that would affect morale. But with the imminent attacks along the border, I cannot spare many to lead an assault on Drezen. And even if I could, a large army attacking the city would only draw Aponavicius back to defend the place. The obvious tactic is to send in a group of capable heroes with a modest but well-trained army to strike now, while the proverbial iron is hot. And this is why I’ve sought you out. If you can retake Drezen and reclaim the Sword of Valor, not only will you silence the fools who would brand you traitors for destroying the wardstone, but more importantly, you would bolster the entire war effort with your heroism. And I fear we need all the bolstering we can get!”

On the next morning, the Crusaders hold a big ceremony declaring the start of the 5th Crusade against the Worldwound. During the ceremony you are awarded the honorary title “Knights of the Crusade” as well as the Medal of Clarity.

After the ceremony the queen takes you to meet the army that you will lead to conquer Drezen. At the camps just outside of Kenabres’s northern wall a group of crusaders quickly fall into line, standing at attention as you approach. The queen informs you that these knights have volunteered to aid in retaking Drezen, and that their loyalty and devotion are true. Three others wait at the camp- the three experts who’ll be joining you on your
Sosiel Vaenic – a priest of Shelyn,
Aron Kir – a tactician and scout,
Nurah Dendiwhar – a Drezen historian

Before leaving the queen says: “I’ve never been one for ceremony, and you’ve a lot of work ahead of you. I wish you luck in your mission, and hope to hear of your triumph soon!”

Days 9-10 - Waiting for the Queen
24th-25th of Arodus, 4713, Age of Lost Omens

Kenabres took a devastating blow when the Storm King destroyed the wardstone. The attack that swiftly followed involved the opening of several rifts in the ground that swallowed up entire city blocks even as armies of demons, from relatively minor fiends like dretches and babaus on up to the hulking destroyers known as ulkreths, rose up to attack and destroy. Many of Kenabres’s citizens died during the assault, but many more managed to escape the city, fleeing into the surrounding countryside while the demons remained distracted by the presence of buildings and stragglers within the city walls. Even after the demons retreated, leaving Kenabres a smoking ruin, the situation in the city remained grim.

It was not until the you and the city’s largest surviving group of crusaders, the Eagle Watch, mounted coordinated attack on the remaining demonic defenders that things start to change for the better. With the lure of the Wardstone fragment ripe for corruption removed and the sudden final death-pulse of the border’s wardstones, the demons have retreated for now. A few stragglers remained in the ruins, but they were quickly hunted down and exterminated. A new ray of hope shines on the beleaguered city.

Kenabres after the fall is a very different city. Before the attack, the city boasted a population of more than 12,000 souls, now, even after many of those who fled are returning, there are only about 6000 people within its walls. The city feels broken and empty, yet as you pass by in the streets, glimpses of hope shine in the eyes of her people.
You spend your time helping, healing and restoring buildings and shrines.

Ruined Kenabres

Day 8 - Triumph
23ed of Arodus, 4713, Age of Lost Omens

עם רדת החשיכה אתם יוצאים שוב לכיוון המצודה האפורה. האבירים והמונגרלים מתארגנים גם כן ויוצאים לקרבות בעיר ההרוסה. כאשר אתם מגיעים למצודה אתם נלחמים במספר שדי-שיר וכמה טיפלינגים ששומרים בכניסה, ואז בעזרת שיקויי הקטנת אדם מתגנבים לקומה השניה דרך פתח בחדר הקולומבריום. במסדרון הראשי של הקומה השניה מתרחש קרב נוסף ואחריו אתם עולים אל הקומה השלישית, אלא שכאשר אתם נכנסים לחדר שבקצה המדרגות מתברר לכם שבדרך למעלה עברתם בפורטל כלשהו שהעביר אתכם למערה רחבת ידיים והחדר שזלדיר ראה קודם לכן איננו אלא אשלייה מתוחכמת.
כאשר הקירות סביבכם נעלמים כלא היו אתם מוצאים את עצמכם בתוך מערה שבקצה אחד שלה יש תהום ללא תחתית ובאמצעה מבצבץ אי סלעי. על האי הזה ניצב כן אבן גדול ועליו כלוב המתכת בתוכו נשמר הרסיס האחרון של אבן השמירה. המערה עצמה מלאה בשדים: טיפלינגים, זומבים, שדי באבאו, קאלטיסטים של דסקרי, שני מינוטאורים בני-שאול, ועל כולם מפקדת חצי האלפית המעוותת ג’סלין. הקרב הראשון היה קצר. המספר הרב של האוייבים הפתיע אתכם ונאלצתם לסגת לאחר כמה שניות אכזריות.
כאשר אתם חוזרים במורד המדרגות אל הקומה השנייה של המצודה אתם כבר שומעים מבחוץ קולות קרב – כנראה המונגרלים והאבירים נלחמים שם בחוץ בדרכם לכבוש את המצודה. לאחר דיון ממושך אתם מחליטים לא לאכזב את אלו ששלחו אתכם ולחזור אל המערה במטרה עיקרית אחת – לא לנצח בקרב, אלא רק להשמיד את הרסיס.
אתם חוזרים אל המערה ומייד מתחיל קרב גדול במהלכו אתם מצליחים להגיע אל האי באמצע התהום, ולגעת ברסיס עם שרביט הביטול שמצאתם בסליק של קוונדיס. בשניות הראשונות לא קורה דבר, אך לאחר מכן מפל של אור בהיר, טהור ולבן פורץ מתקרת המערה ומתנכז אל הרסיס, ואז מתפוצץ בחלל המערה בגלים של הדף השורפים את השדים בזה אחר זה. כמה שניות אחר כך הרסיס מתפוצץ לעשרות אלפי רסיסי זכוכית קטנים וחדים. ההדף והרסיסים מחסלים את כל האוייבים בחדר, אך גם גורמים לכם לאבד את הכרתכם.
בזמן שאתם מחוסרי הכרה אתם חווים כמה חזיונות אותם אתם רואים למעשה מנקודת המבט של אבן השמירה שכרגע הרסתם, כאילו הייתם לה לעיניים:
חיזיון ראשון: השנה 4639, במבצר העפיפון שבקנאברס, קבוצה של כהנים ואשפים יחד עם מלאך בעל כנפיים מוזהבות והילה של חרבות סביב ראשו (מלאך של איומדיאה המכונה “יד-היורשת”) יוצרים את אבן השמירה של קנאברס זמן קצר לאחר תחילת מסע הצלב השני.
חיזיון שני: השנה 4665, הלורד הורלון, רק כבן 20, פותח את מסע הצלב השלישי בטקס רב משתתפים בו הוא שורף בחצר מבצר העפיפון כמה עשרות נשים וגברים שהואשמו בכישוף ושיתוף פעולה עם השדים. אבן השמירה מוצאת מן המצודה לרגל האירוע ומוצגת לקהל הרחב בגאווה.
חזיון שלישי: השנה 4692, חוראמזדה מלךהסערה מוביל מתקפת פתע על קנאברס. השד הענק מצליח לחדור אל החדר בראש המצודה בו מוצבת אבן השמירה, הוא מכה באבן בעוצמה עם חרב הברקים שלו, אך המכה גורמת רק לסדק קטנטן. שנייה אחר-כך, הדרקונית טרנדלב תופסת את הבאלור בפיה וגוררת אותו אל מוץ לחדר. בשמיים מתרחש קרב בין הדרקונית והבאלור בסופו הוא נסוג פצוע וכך מתחיל מסע הצלב הרביעי.
חיזיון רביעי: השנה 4712, אל החדר בראש המצודה פורץ גמד לבוש שריון של איומידיאה – זהו סטאונטון וואן – אחריו רודפת איראבת’. שני הפלאדינים פצועים ומתנשפים בכבדות. סטאונטון נשען לרגע על אבן השמירה ומייד הוא זועק בכאב כאשר הוא נכווה ומגופו עולה עשן בריח בשר חרוך. הקרב נמשך בחדר עוד מספר שניות אך לבסוף הגמד מצליח להכות עם פטיש המלחמה שלו בברך של חצי האורקית והיא נופלת לריצפה. בדיוק כשסטאונטון נראה מוכן להנחית את מכת המוות נשמעים קולות ריצה וצעקות מחוץ לחדר. הגמד מטיל קסם ומזמן צרעה ענקית, הוא מטפס על גבה ועף איתה לכיוון צפון.
חזיון חמישי: ה-17 בחודש ארודוס 4713, חורמזאדה מלך הסערה שוב מוביל מתקפת פתע על קנאברס. הוא חודר אל החדר של אבן השמירה ובמכת חרב אחת מנפץ אותה. הוא עצמו עף לאחור מעוצמת הפיצוץ אך לא נראה שהוא נפגע באופן רציני. מבצר העפיפון מתפורר לאבק כאשר אלפי שדים פורצים אל תוך העיר מבעד לעננים ומתוך תהומות הנפערים באדמה.
חיזיון שישי: בתוך המערה הגדולה שבה אתם נמצאים, ארילו וורלש, אישה-דמונית יפהפיה, עם זנב דקיק וארוך, צפורניים ארוכות, וזוג קרניים מועקלות יוצרת את כלוב המתכת בתוכו היא מניחה את הרסיס האחרון של אבן השמירה. תוך כדי שהיא מרימה את הרסיס ומכניסה אותו לכלוב ידיה נשרפות ונכוות ולמרות שהיא צועקת מכאב היא ממשיכה במלאכה. מן הצד צופה במתרחש ג’סלין. כאשר האבן מונחת בכלוב ארילו וורלש נעלמת.
חיזיון שביעי: אתם רואים את עצמכם פורצים אל החדר, ובמהלך הקרב את אוריון מגיע אל הרסיס ונוגע בו בשרביט הביטול. אם ניתן להמשיל את האנרגיות הטהורות והקדושות של אבני השמירה לאגם גדול של מיים, הרסיס האחרון של אבן השמירה של קנאברס הוא פקק קטן בסכר המונע מן האגם הזה להתפרץ. במקום פשוט להתפוגג כמו שצפה קוונדיס, האנרגיה של כל אבני השמירה התנקזה אל אותו חור קטן שנוצר כאשר אוריון ביטל את הקסם של הרסיס. האנרגיה של כל אבני השמירה לאורך גבולות מנדב התנקזה לרגע אחד אל תוך הרסיס האחרון ואז התפרצה החוצה בגלי הדף אדירים – אלפי שדים נשרפו למוות באותו רגע, ואלפים אחרים נפצעו אנושות. ההתקפות על מנדב נעצרו ונבלמו וצבאות השדים ברחו חזרה אל תוך פצע העולם באנדרלמוסיה מוחלטת – אף לא שד אחד נותר מאחור לראות את אבני השמירה מאבדות את שארית כוחן והופכות למצבות אבן פשוטות שאינן מסוגלות יותר לעצור את השדים מלחדור אל מנדב.

אתם חוזרים להכרה. סביבכם פזורות בחדר גופותיהם החרוכות של כל השדים הזומבים והקאלטיסטים, ואז מופיעה בפניכים ארילו וורלש. בחזיון שמולכם אתם רואים אותה יושבת על עמוד אבן, ומאחוריה מבנים הרוסים. היא מוחאת כפיים בחיוך ערמומי. “כל הכבוד! לא נותר לי אלא לברך אתכם. הצלחתם לעשות את מה שאנחנו לא הצלחנו – להשמיד את רסיס האבן האחרון. קצת חבל שכדי לגרום לכם לעשות את זה הייתי צריכה להקריב כל-כך הרבה עוזרים, אבל לא נורא. זה היה שווה את זה. עכשיו אין דבר שיוכל לעצור אותנו מלפלוש למנדב ומשם לשאר גולריון”
בשיחה הקצרה שלכם איתה היא מנסה לשכנע אתכם לבגוד באבירים ולהצטרף אליה ואל שאר השדים של פצע העולם. העתיד של מנדב אינו וורוד כל-כך היא אומרת, ויטב לכם להצטרף אליה. היא מראה לכם חזיונות קצרים מן העתיד – לן מוצא להורג על ידי המונגרלים, קוונדיס וארוושניאל נלחמים בתולע המהלך שהופך אותם בהינף יד לאבק, איראבת’ הורגת את אנוויה כדי להגן עליה משעבוד ומן העתיד הנורא, ועוד חזיונות כאלו ואחרים. השיחה מסתיימת כאשר קוונדיס, לן ואירבת’ נכנסים לחדר וקוונדיס, בעזרת קסם, מבטל את החיזיון של ארילו וורלש והיא נעלמת.

שמחים על הנצחון, אך מודאגים מן העתיד לבוא, אתם חוזרים אל לב המגינים שם מחכים לכם האבירים והמונגרלים בקבלת פנים השמורה לגיבורים מיתולוגיים בלבד! בימים שלאחר מכן, כבר מתחילים פה ושם דיבורים על זה שאתם בכלל בוגדים. אמנם הבאתם את הניצחון הפעם, אבל באשמתכם השדים השיגו את מטרתם האמיתית – הרס מוחלט של אבני השמירה. למרות זאת, הרוב המוחלט של האבירים והניצולים בקנאברס מתייחסים אליכם כגיבורים מצילי העיר. כבר בערב בו חזרתם ללב המגינים הגיעו הידיעות שהצבא של מנדב נמצא במרחק של יומיים-שלושה מן העיר, ומובילה אותו לא אחרת מן המלכה גאלפריי בכבודה ובעצמה שגם עלייה, דרך אגב, יש שמועות שהיא בוגד

Day 7 - Attack on the Gray Garrison
22ed of Arodus, 4713, Age of Lost Omens

בבוקר אתם מלווים את ארוושניאל לבית בו הוא החביא את מאגר החפצים המיוחד שלו. הבית, שנשאר ברובו שלם, הפך בימים האחרונים למקום מגוריו של חצי אורק אנטי-פלאדין שלא ברור מי הוא או מאיפה הוא הגיע. בכל מקרה, אתם נלחמים בו ומנצחים, ואחר-כך אוספים את חפצי הקסם של ארוושניאל.

כאשר סוף סוף יורד הלילה משמר הנשרים מתארגן לקראת פעולות ההסחה שיאפשרו לכם להסתנן אל תוך המצודה האפורה. קצת אחרי שהאבירים יוצאים למשימתם, גם אתם יוצאים לדרך לכיוון המצודה. בדרך אל המצודה אתם חולפים על פני השרידים של קתדרלת קליידוול הקדוש. ואז מוצאים מיסתור בין כמה מבנים הרוסים ממנו אתם משקיפים לעבר המצודה.
כאשר לוחמי מסדר הנשרים מתחילים את פעולות ההסחה שלהם, אתם רואים כוחות גדולים של כהני דסקארי, טיפלינגים ושדים אחרים שעוזבים את המצודה והחומות סביבה בריצה. בפתח נותרות שלוש דמויות שעומדות על המשמר. אחרי קצת דיונים והטלת קסמים כהכנה לקרבות אתם מתחילים את המתקפה על המצודה.

בחצר המצודה ישנן שלוש דמויות מעוותות ושמנות. אתם מזהים שתיים מהן: הלורד הולרון, מושל העיר, וקורכיס הדרואיד של פארק טרוסטון, אולם ברור שהם לא במצבם הרגיל: הם שמנים ואוביסיים, קפלי עור ושומן גולשים מבין רווחים בשריונות שהם לובשים על גופם והעור נראה דליל ומעוות כאילו הלבישו אותו על גוף לא מתאים לו. את הדמות השלישית אינכם מזהים, ורק מאוחר יותר יתברר לכם כי זהו קנדרו ניסריאן. הקרב עם שלושת השומרים קשה וארוך משציפיתם, במהלכו מתברר לכם כי אלו הם שדי וורמלק – שדים דמויי תולעת דוחה המשטלתים על גופות מתים ומשתמשים בהן כאילו היו גופם שלהם.

לאורך הקיר הצפוני של החדר הזה ישנו תבליט המתאר שורות של אבירים רכובים רומסים בהסתערות צבא של שדים מעוותים. פניהם של האבירים הושחתו וכתובות גרפיטי גסות נחרטו על הסצנה כולה. כתמי דם מכסים את רצפת החדר.
בחדר התרחש קרב מול קבוצת טיפלינגים שהגיעה מחדר 3 המערבי.

על קירות החדר תלויים פורטרטים של אנשים שבחייהם כנראה היו חשובים מאוד, אולם כל התמונות נחתכו במכות סכינים. שני עציצי שיש שוכבים מנופצים , ועקבות בוץ מכסות את ריצפת האבן הלבנה. על שולחן אבן גדול מונחות ערימות של קלפים כאילו משחק קלפים כלשהו הופסק במפתיע. הז’טונים ששימשו להימורים הם אצבעות אדם.

על הקיר הדרומי של החדר מותקנת שמש הזהב של איומדיאה, אך חלקו השני של הסמל – החרב הארוכה – חסר. מסביב לשמש הזהובה חרוטים סמלים ורונות. דם יבש וחרא מרוחים על סמל השמש ועל הקיר סביבה. ספסל תפילה אחד שוכב הפוך על רצפת החדר.

החדר הזה שימש בעבר כחדר תצוגה של המוזיאון, אך פריטי התצוגה שהיו בו מפוזרים ומנותצים על הריצפה. אפילו המדפים וארונות התצוגה עברו התעללות מיותרת. שלושה שדי אבריקדילו הם כנראה האחראים להרס. שתי גופות אבירים חסרות ראש שוכבות בין ההריסות. השריונות שלהם עקומים ופגועים כאילו הכו אותם גם לאחר מותם. האבריקדילו משחקים בראשים סוג של משחק תיאטרון מזעזע עד שהם מבחינים בכם ומתפתח קרב. בחדר מצאתם אלת אדמנטיין כבדה.

זהו חדר המדרגות המובילות אל הקומה למעלה. נלחמתם כאן במספר דרצ’ים.

דם וזוהמה מטנפים את הקפלה הארוכה הזו. שישה פסלי אבן של אבירים מפורסמים עומדים לאורך הקירות, אך הם כולם מרוחים בדם וזוהמה או שהותזו מהם חלקים. בחלקו המרוחק של האולם שולחן אבן ועליו ניצב במהופך מזבח אלבאסטר. על גבי המזבח ההפוך עומדת מאסה מזעזעת של איברים כרותים שניתפרו יחדיו כדי ליצור דמות חרק מבחיל. מול שולחן האבן נפרסו שקי שינה ושמיכות.
בחדר מתפתח קרב מול מספר עובדי דסקארי שנמצאים כאן, ואליהם מצטרף טיפלינג אלכימאי אשר מגיע מחדר 9 שמעבר לדלת המזרחית.

זהו סליק החפצים של קוונדיס. מצאתם כאן הרבה כלי נשק וגם את שרביט הביטול שהוא הבטיח שתהיה כאן.

שולחן ארוך וסביבו שישה כסאות ניצב ליד הקיר המערבי של החדר. על הקיר המזרחי תלוי שטיח קיר ועליו מפה של מנדב. השטיח נחתך כמה פעמים במכות חרב ונמרח בזוהמה. על השולחן עומדת מערכת שלמה של מעבדה אלכימאית וכן חרב ארוזה בתוך נדן. שק שינה פרוס לאורך הקיר הצפוני.
בתוך נדן החרב אתם מוצאים פתק קטן אשר מסביר כי החרב למעשה שייכת לאיראבת’ והיא מכרה אותה לקנדרו ניסריאן.

זהו מסדרון הכניסה לקומה השנייה. מייד שנכנסתם התפתח קרב לא קל מול מספר רב של טיפלינגים, עובדי דסקארי ושד מסוג שיר – הגירסה האביסאלית לסאטיר – שאף זימן עוד כמה כמוהו.

שולחן ארוך שעליו מגולפת מפת תבליט של מנדב עומד בחלק המזרחי של החדר הזה. תריסר גופות מפוזרות בחדר, לכולן יש חור פעור במקום בו פעם היה לב. בחדר זה היה פריטון – אייל בעל שיני טורף, כנפיים של נשר ומזג רוח עצבני. הוא פרץ החוצה כאשר ניסיתם לפרוץ את המנעול של חדר 15, ונלחם בכם.

מן החדר הזה הגיעו השירים בהם נלחמתם בחדר 10. החדר שימש פעם כסיפריה, אך כעת כל הספרים זרוקים קרועים על הריצפה. בין הספרים הקרועים אתם אוספים שלושה ספרים שלמים – אחד על היסטוריה, אחד על גאוגרפי ואחד מדריך לחימה קסום.

על כמה מדפים בחדר מונחים כלובי מתכת ישנים ובהם מצע קש. על שולחן במרכז החדר מונחת ערימת דפי קלף, שלושה עטי נוצה, קסת דיו ושני תיקי מגילות קטנים. דלת קטנה מובילה לחדרון בפינה הדרום מזרחית. בחדרון ישנו מערך של שובכים קטנים ופתח קטן בקיר הפונה אל החוץ. בחדר נלחמתם בקבוצה של זבובי שד בעלי פנים אנושיות וכפות ידיים בקצוות הרגליים.

על שולחן משושה באמצע החדר מונחות ערימות של מסמכים, דפים ומפות. על הקירות מצויירת מפה של סרקוריס, עליה נוספו אלמנטים שונים של פצע העולם. בערימת הדפים ישנו מידע רב על תנועות ומיקומים של הצבא המנדבי, והדסקארים אספו אותם בקפידה כנראה כדי לשלוח למפקדיהם בפצע העולם. אתם אוספים את הדפים והמפות כדי להחזיר אותם ללב המגינים.

הדלת לחדר זה נעולה, וכשניסיתם לפרוץ אותה פרץ הפריטון מחדר 11 ונאלצתם להילחם נגדו. לבסוף זלדיר הצליח לפרוץ את הדלת ונכנסתם לחדר אשר בחלקו הדרומי ניצב כיור שיש גדול עליו מגולפות דמויות של אבירים המניפים חרבות לכיוונה של שמש גדולה. את הכיור מקיפים 10 זומבים שאבריהם הפנימיים והמעיים שלהם שפוכים אל תוך הכיור עצמו. כאשר אתם נכנסים הם מתחילים לגרור את עצמם לכיוונכם, המעיים שלהם משתרכים מאחוריהם במחזה מבהיל. מתפתח קרב ואתם גוברים עליהם.
גרם מדרגות מתפתל למעלה אל הקומה השלישית.

לאורך החדר יש שתי שורות של דרגשי עץ עליהם פרוות ושמיכות. ארון מתכת שוכב על צידו, פתוח וריק ליד הקיר המרוחק. ארגז ללא מכסה מכיל אוכל יבש, וחבית עץ מכילה מיים.

בקצה גרם המדרגות, זלדיר שהפך לבלתי נראה באמצעות קסם או שיקוי (קסם או שיקוי?) מבחין באולם גדול באורך של כ-30 רגל, המסתיים בדלת אבן כבדה. בשתי גומחות הנמצאות אחת בקיר הצפוני ואחת בקיר הדרומי ניצבים לפידים המאירים באור לבן שני כני אבן אשר על כל אחד מהם ניצבת קסדה בקועה ושבורה. ליד כל אחד מן הכנים עומדים שני מינוטאורים ונושמים בכבדות.
בדלת ישנו חרך ירי צר אשר מקובע בו רובה קשת טעון. מבעד לפתח זלדיר מצליח להבחין ברסיס גדול של אבן השמירה, פועם באור תכלת, יושב בתוך כלוב מתכתי. פרט לכך זלדיר מבחין בתנועת דמויות בתוך החדר אך הוא מתקשה לראות את הדמויות עצמן או להעריך את מספרן.

בשלב זה אתם מחליטים לא להיכנס לקומה העליונה. במקום זאת אתם חושבים לאסוף לפחות חלק מן הגופות של האבירים הפזורות במבנה ולרכז אותן בחדר אחד. תוך כדי שאתם דנים בזה נשמעות צעקות מבחוץ כאשר קבוצה של טיפלינגים חוזרת למצודה. אתם מחליטים לרוץ החוצה ולהמשיך לכיוון לב המגינים מבלי להיכנס לקרב.

כאשר אתם חוזרים ללב המגינים אתם מעבירים את המידע שאספתם לאיראבת’. כמו כן אתם מבחינים במאהל מחוץ לפונדק – שתי פלוגות של מונגרלים חונים שם.

Minutes of the Survivors Defense Comitee (SDC)
Night of the 21st of Arodus


Word got out about the attack on Kenabres, and the Mendevian army is on its way, but rumors abound that Nerosyan and other cities along the border are facing their own plights. So far, the Eagle Watch is relatively certain that none of the other border cities have suffered as great a defeat as Kenabres, but they can confirm that this city’s Wardstone has been destroyed and that as a result, the entire network of Wardstones has diminished in power to a shadow of its former strength.
As horrific as recent events have been, we’ve come to realize that they are, in fact, merely a prelude. The assault on the city was nothing more than opening gambits. The Worldwound is on the march in a more concentrated assault than we’ve seen since the fall of Drezen. The end of this hundred-year-war is upon us, and it falls to us to ensure victory.
The Templars of the Ivory Labyrinth were scattered, those who serve Deskari, Lord of the Locust Host, remain concentrated in Old Kenabres. What we’ve heard from within is ominous. The cultists are waiting for the vile witch Areelu Vorlesh to arrive and take possession of Kenabres.
When the Wardstone was destroyed, it exploded and destroyed the Kite. The network along the border failed, but did not fade completely. We believe this is because a significant portion of our wardstone still exists, and that the cultists have taken it to the old garrison in Old Kenabres. From what we’ve learned, they’re hoping to engineer a way to somehow reverse the field generated by the Wardstones – essentially, to use our own greatest defense as a devastating weapon.
The attack on Kenabres had a predictable result: causing the crusade to gather at the border to defend it. I believe that Areelu was counting on the massing along the border, and that if she can corrupt the Wardstone field, she can strike a devastating blow against us all. In effect, we’ve lined up for the slaughter.
Vorlesh is surely seeking some object of great Abyssal power, likely the Nahyndrian crystal mentioned in the missive you recovered, and with it she intends to turn the source of our hope into an unimaginable nightmare. We cannot hope to evacuate everyone from the border – I doubt they would give up the defensive line even if they knew what the enemy planned.
But we can still stop this from happening – we just need to have someone infiltrate the Gray Garrison, locate the wardstone fragment. Removing it out of the city and away from the borders will cause the rest of the Wardstones network to fail completely, and bringing it to Defender’s Heart will only bring an assault on this tavern which we will never manage to survive, let alone if Vorlesh is leading it. Therefore, the best course of action will be to destroy the last fragment of the Wardstone.
It is this task that the committee hopes you will take upon yourselves, Orion, Zeldir and Brant. All of Kenabres’s greatest defenders perished, fled, or were captured – this final task falls to those few who remain, and of them, you are the best situated to take on the mission. Irabeth and the other surviving mercenaries will go on the offensive throughout the city. They will have to abandon our defensive position and will certainly take losses, but luring the cultists now in control of Old Kenabres out to attack a few uprisings of crusaders will certainly give you the advantage you need to attack the Gray Garrison..

Background events and stories
Yaniel de Garess – As Brant walks into the room, Caelda stands up and looks at him as if shes seeing a ghost. Apparently, Caelda was one of the crusaders whom Yaniel saved in the Worldwound, and the two became friends for the short period of time before Yaniel was killed. As Brant learns from her, Yaniel looked quite like him – a blonde Suli with yellow eyes. According to Caelda, while the Suli men of de Garess family were glorified, the females were hidden in shame. Yaniel left her family in Bravoy for that exact reason and ended up a Paladin in Kenabres.

Riftwarden Stashes – Quendys has one other mean that will help your effort to infiltrate the Gray Garrison. Every Riftwarden has a hidden stash of weapons and magical aids kept secret exactly for days of wow like these ones. Unfortunately his stash is hidden inside the Gray Garrison, but if you manage to get into the building, it might serve its purpose. Among the items hidden there is a Rod of Cancellation that will surly come in handy when and if you find the Wardstone. Quendys furnishes you with a sketch map he drew for the Gray Garrison with the stash location marked.
Aravashnial also has a stash hidden somewhere in the city, and if you wish to do so, you can go and collect it tomorrow.

1000gp – Horgus Gwerm bursts in. Although he is unhappy about being called for the meeting, or being drawn into this all Good vs. Evil nonsense, he does place a 1000gp on the table “for anyone who might need it”.

Day 6 - Tower of Estrod and Nyserian Manor
21th of Arodus, 4713, Age of Lost Omens

עוד בוקר עגום עולה על קנאברס. אחרי שיחה קצרה עם אירבת’, בה היא מציעה לכם תשלום עבור השירות יוצא הדופן שעשיתם עבור העיר, תשלום אותו סרבתם לקבל אך ביקשתם במקומו ציוד חדש וטוב יותר, אתם יוצאים לכיוון מגדל אסטרוד בו אתם מקווים לפגוש סוף סוף את פקסון.

הדרך למגדל עוברת ללא בעיות, ולמעשה נראה כי רוב השדים ועוזריהם עזבו את העיר או, כפי שטוענת אירבת’, הם מתכנסים בקנאברס העתיקה במצודה האפורה, מצודה עתיקה ששימשה בעבר למגורי חיילים, אחר-כך כמוזיאון למסעות הצלב, וכעת כמפקדת פצע-העולם בעיר הכבושה.
המגדל, שקוטרו כ-18 מטר, בנוי אבנים אפורות, אך מרבית קומותיו העליונות חסרות, כאילו הן נעתקו ממקומן על ידי כוח עצום. ערימה של אבנים וחורבות מעט מצפון לביניין היא כל מה שנותר מן הקומות העליונות. רק שתי הקומות התחתונות נותרו בשלמותן. דלת העץ הגדולה של המגדל סגורה ואין בקומתו התחתונה חלונות. כאשר אתם מחליטים לנקוש על הדלת קול מבפנים מבקש ממכם את הסיסמה. מכיוון שאינכם יודעים אותה, אתם משתהים יותר מידי, וכנראה שמי שנמצא בפנים ירד למרתף כפי שלמדתם כאשר סוף סוף פרצתם את הדלת ונכנסתם פנימה.

תקרת האולם המרכזי של קומת הקרקע פתוחה אל השמיים, ורק מערכת של קורות עץ משולבות זו בזו נותרה מן הרצפה של הקומה מעל. שתי בריכות מים, מלאות עתה באבנים שבורות ולבנים, ניצבות משני צידיו של מעבר מרכזי החוצה את האולם העגול אל עבר אזור רחב ובו מדפים, שולחן וכמה כיסאות. מערכת מדרגות אחת מובילה למעלה אל הקומה השניה שאיננה עוד, ומערכת נוספת מובילה למטה אל קומת המרתף. באולם פרוסים גם שני שקי שינה.
בלי לבזבז זמן רב את יורדים למטה אל המרתף, שם מתגלה לכם חדר חצי-עגול. פרט לכמה מדפי ספרים ושולחן עם כסא באחת הפינות אין בחדר דבר מעניין. זוג דלתות כבדות מעץ מחוזק ברצועות מתכת ניצבות במרכז הקיר הדרומי. מכיוון שאתם שומעים תנועת אנשים מעבר לדלתות הגדולות, אתם פורצים אותן בכוח ומיד מתחיל קרב בו אתם מחסלים את פקסון עצמו – טייפלינג שלקח חזקה על המגדל – ואת אחד מתוך שני הטמפלרים (בפומתים) שהיו איתו. את הטמפלר השני אתם מצליחים לקחת בשבי.
לאחר הקרב אתם מתפנים לסקור את החדר בו אתם נמצאים. שוב, זהו חדר חצי עגול אך הוכנסו אליו כל מיני עיטורים וחפצים דמוניים. שתי מנורות שנתלו על הקירות מעניקות לחדר אור ירקרק הגורם לכם לתחושת אי-נוחות. על הקיר הרחוק תלוי ראש מינוטאור עשוי מתכת מעל מזבח המעוטר בגילופי סכינים מעוקלות ובקרני פרים. הקירות עצמם מעוטרים בכוכבים מחומשים צבועים באדום. ליד הקיר המערבי עומדת תיבת עץ גדולה. החדר כולו אפוף בהילה בינונית קסומה של עוצמה (איווקיישן) ושל הקסמה (אנצ’נטמנט) שמקורה במזבח. ראש הפר המתכתי גם הוא קסום ובעל הילה חלשה של ידעונות (דיווינישן) והקסמה. בכל הילות הקסם משולבת גם הילה של רוע.
אתם גוררים את השבוי ואת התיבה לחדר השני. ניסיונכם לחקור אותו מעלה שוב את המידע שהמכשפה ארילו וורלש נמצאת בדרכה לקנברס, וכאשר היא תגיע – זה יהיה סופה של העיר ושל כל מנדב אחריה – כך לפחות טוען הטמפלר. במשך כמה דקות השבוי ובראנט מנהלים שיחה נוקשה על תיאולוגיה ונראה דווקא כי לבראנט יש השפעה מסויימת על הלך המחשבה שטוף המוח של הטמפלר.
בתוך התיבה אתם מוצאים מטבעות נחושת, כסף, זהב ופלטינה רבים, מספר חרבות מעשה ידי אמן, כלי כסף למיניהם, בדיד קסום ותפילין (פילקטרי) שאריזתם שבורה. פרט לזה אתם מוצאים בתיבה בלוק של דפים וקלפים המתעדים את תנועותיהם ועסקותיהם של הטמפלרים בעיר. ברפרוף מהיר בדפים מתגלה לכם תמונה על-פיה נראה שהמתקפה על קנאברס היתה בתכנון כבר כמה שנים. כמו כן מופיעים בדפים שמות של אנשים רבים בעיר ובערים אחרות במנדב שעשו עסקים ביודעין או שלא ביודעין עם הטמפלרים של מבוך השנהב. ערימת הדפים ללא ספק תשמש מקור מודיעיני ראשון במעלה ל"מועצת הההגנה של הניצולים" שהוקמה בפונדק לב המגינים.
לסיום, אתם מוצאים גם מכתב הממוען לפקסון כתוב בכתב יד נקי וללא רבב.
אתם אוספים את האוצרות שמצאתם ואת השבוי וחוזרים לפונדק לב המגינים, שם אתם מעבירים את הטמפלר ואת המידע שאספתם לידי אירבת’ לפני שאתם יוצאים שוב לאחוזת ניסריאן.

גם הדרך לאחוזת ניסריאן עוברת ללא בעיה. כאשר אתם מגיעים למקום בו עמדה פעם האחוזה כל שאתם מוצאים הוא מבנה חרב וערימות של הרס. בראנט מזהה את האזור מתוך החלומות שפקדו אותו לאחרונה. הוא מבין שלכאן בדיוק כיוונה אותו סארנריי בחלום על החרב המוזהבת. באובססיה מעט מטורפת הוא מתחיל לחטט בהריסות ולהפוך אבנים. לבסוף בעזרת גילוי קסם אתם מזהים משהו מנצנץ בהילה חלושה של השבעה (אבג’וריישן). אתם מסירים את האבנים המכסות, ומגלים חרב ארוכה שלהבה נעוץ בתוך בלוק אבן גדול. בראנט אוחז בנדן החרב ומתחיל למשוך בה – להפתעתו החרב מחליקה ומתנתקת מן הסלע כאילו היתה נעוצה בחמאה ולא באבן. החרב מיד משנה את צורתה לחרב מעוקלת – הסימיטר של סארנריי. הלהב, למרות שהוא בוהק כאילו עשוי מזהב, עשוי למעשה מברזל קר.
כאשר בראנט חוגר על מותניו את החרב, ללא נדן, הוא לפתע שם לב שהתפוח בקצה הכת מעט משוחרר. הוא מבריג את התפוח ומגלה בתוך ידית החרב קלף ישן ובו נכתב בכתב יד שיר המערער לא מעט את כל מה שחשבתם (לפחות חלקכם) על מסעות הצלב ומנהיגיהם, ועוד יותר מוזר מכך לבראנט עצמו היא העובדה שהשיר נכתב על ידי מישהי בעלת שם משפחה זהה לשלו. זהו שירה של יניאל.
המומים, אך גם מרוצים מן המאורעות החיוביים של היום האחרון אתם חוזרים לפונדק לב המגינים, שם בדיוק מתכנסת מועצת ההגנה של הניצולים.

Day 5 - A Safe Haven
20th of Arodus, 4713, Age of Lost Omens

עוד בוקר מדוכדך עולה על העיר קינאברס, ואתם מתעוררים במתחם המקדשים הדרומי. זלדיר במצב גרוע, ואוריון משקיע קסמים רבים כדי לשפר את מצבו שיוכל להצטרף אליכם במשך היום. אחרי התארגנות והכנות את מובילים את הניצולים של מתחם המקדשים הדרומי אל הפתח המוביל אל מערכת הביוב. חוץ מהתקלות קצרה במספר נשרים שהגיעו מפצע-העולם לחגוג על הפצועים והמתים, המסע עובר יחסית בשקט. אתם מורידים את הניצולים אל מתחת לקרקע ולן לוקח אותם איתו למערות של השבט שחיסלתם. אתם מחליטים ללכת מכאן לסיפריה לבדוק מה קורה עם הספרנים וארוושניאל.
בהגיעכם לספריה אתם מגלים שהורגוס וג’לינס עזבו אתמול והלכו לאחוזה של הורגוס. חוץ מזה לא השתנה דבר. הספרנים לא הצליחו עדיין להחליט אם הספרים חשובים יותר מהחיים שלהם, וגם ארוושניאל קצת מבולבל בעיניין הזה כנראה. בכל אופן, הוא מצא עבורכם מעט מידע על התולעת המהלכת. לבסוף הוא מציע שאם תמצאו עגלות, הם יוכלו להציל את כל הספרים. אתם מבטיחים שבהמשך היום תביאו להם עגלות. אתם מחליטים ללכת לבית של אנוויה שכבר עומדת לפרוץ בבכי מרוב דאגה לבת זוגתה אירבת’, ובדרך לעבור באחוזה של הורגוס.
באמצע כל החורבן וההרס, האחוזה של הורגוס גוורם היא סוג של נס. הבית עומד שלם, הגינה מלבלבת, ולא נראה כי המתחם כולו ספג נזק כלשהו. למרות שמיד מתעורר אצלכם חשד שהורגוס הוא משת"פ, אחרי שיחה קצרה וארוחה דשנה אתם מבינים שגם הורגוס מופתע לא פחות ממכם מכל העיניין. אמנם המשרתים והשומרים של האחוזה ברחו עם כל מה שהם הצליחו לגנוב ממנו, אבל עדיין יש לו מספיק חפצים בעלי ערך או שימוש במרתף ובחדרים שונים באחוזה. ג’לינס, לקח ממנו כמות יפה של שמיכות וציוד רפואי ויצא למתחם המקדשים הדרומי כבר אתמול בצהריים (אתם יודעים שהוא מעולם לא הגיע…). הורגוס מודיע לכם שהוא מתכוון לאסוף את מטלטליו ולעזוב את העיר לחפש לעצמו מקום בטוח, ומזמין אתכם להצטרף אליו. לאחר שאתם מסרבים הוא אומר שישאיר לכם את הבית פתוח ואת כל הציוד שיש לו כדי שתוכלו להשתמש בבית למנוחה ובציוד כדי לעשות טוב למי שצריך – אבל הוא לא נשאר כאן בכל החרא הזה.
מכאן אתם ממשיכים לבית של אנוויה ואירבת’ באזור הצפוני של העיר. כמה דקות אחרי שעזבתם את הבית של הורגוס אתם מבחינים בקבוצת אבירים – שלושה במספר – העומדים מול מזבח קטן של סארנריי. לפני המזבח כורעת ברך נערה צעירה. למרות שאין שם כרגע איזו התרחשות אלימה, יש לכם תחושה שהבחורה הצעירה לא תצא בחיים מכל המצב הזה אם לא תעשו משהו. אוריון נזכר באגדת עם מנדבית המספרת שאם מורחים דם של בתולה על חרב, החרב תגרום לשדים לנזק רב יותר. אתם מחליטים לעצור את טקס הנוראי לפני שהוא מתחיל. בראנט משוחח עם שלושת האבירים, ובעיקר עם זלדה שמנהיגה אותם, ומצליח לשכנע אותם לחזור בהם מן הרעיון להקריב את הבחורה הצעירה. במהלך השיחה אתם למדים כמה עובדות או שמועות מצערות, כמו למשל שהמלכה גאלפריי גילתה את פרצופה האמיתי, היא בעצמה שדה (סקאבוס) והיא ברחה אל תוך פצע העולם ובגדה בכולם! חוץ מזה הנערה מספרת לכם שהיא שמעה באפומתים מדברים על זה שארילו וורלש בכבודה ובעצמה אמורה להגיע בקרוב לקנאבריס כדי לקבל את השליטה בעיר לידיה.
אחרי הדיון הארוך עם שלושת האבירים, שניים מהם מלווים את הנערה אל פתח הביוב ואל שאר הניצולים בעוד זלדה מצטרפת אליכם. אתם ממשיכים בין ההריסות לכיוון צפון, כשלפתע מן הגגות מסביבכם יורד עליכם מטר של חצים שמרביתו מכוון לגופו של זלדיר. מהמשך הרחוב מגיעים בריצה וחרבות שלופות קבוצה של חמישה אבירים, אך לפני שמתפתח קרב רציני, האבירה שמובילה את הצוות צועקת לחדול אש. מסתבר שזוהי אירבת’ תיראבייד, בת זוגתה של אנוויה.
המפגש בין אנוויה ואירבת’ מרגש עד דמעות. הן מתחבקות דקות ארוכות ושתיהן מזילות דמעות של רווחה. אנוויה מציגה אותכם בפני אירבת’, וחצי האורקית מודה לכם על שהחזרתם לה את אנוויה בריאה וכמעט שלמה. היא מבטיחה לעזור לכם בכל דרך שתוכל, ומספרת לכם שהיא ומשמר הנשרים מתבצרים בפונדק “לב המגנים” משם הם מנהלים קרבות נגד השדים ועוזריהם ומנסים להחזיר לעצמם שליטה בחלקים מהעיר עד שהצבא של מנדב יגיע להושיע את קנאברס. מבלי לבזבז זמן נוסף אתם מלווים על ידי קבוצת האבירים אל לב המגינים שם תמצאו סוף סוף מקום בטוח לנוח בו.

Defender’s Heart
הפונדק הגדול ביותר בקנאברס, בניין אבן גדול ומוצק, שרד את מתקפת השדים ובמהרה הבינו האבירים והלוחמים ששרדו בעיר כי זהו המקום הטוב ביותר לנהל ממנו את המערכה נגד השדים של פצע העולם. רוב האבירים שהגיעו לכאן שייכים למשמר האבירים שלקח תחת חסותו את קבוצות האבירים האחרות שנותרו ללא הנהגה לפחות עד שהצבא המנדבי יגיע לעזרת העיר.
למרות שהפונדק מנוהל בדרך כלל על ידי קימרות’ אוטאי, הוא כעת נמצא בשליטה כמעט מוחלטת של אירבת’ טיראבייד – הקצינה בעלת הדרגה הגבוהה ביותר מבין כל הניצולים. יחד עם עוד כמה אבירים ושומרים למודי קרבות, אירבת’ העבירה את הימים האחרונים באיסוף מודיעין, הכנת תוכניות קרב והשתלטות על חלקי העיר הצפוניים מידי השדים ועוזריהם, וכן בשמירה על מוראל גבוה בקרב הניצולים תוך שהיא מבטיחה שהצבא המנדבי נמצא בדרך ויגיע בתוך ימים ספורים להציל את קנאברס.
המבנה הגדול מוקף בבריקדות עץ שהקימו האבירים, ועליהן מוצבים שומרים בכל כמה מטרים. בביניין עצמו לוחמים חמושים בקשתות נמצאים כמעט בכל חלון. בין הלוחמים והאבירים מסתובבים סוחרים ותושבים מן העיר שנעקרו מבתיהם. כמעט 250 ניצולים התאספו כאן, וביניהם גם אמא ואחות של אוריון. אתם מקבלים חדר בו תוכלו להניח את הציוד שלכם ולנוח כמה שתצטרכו, וגם ארוחה חמה אחת ביום שמשמר הנשרים דואג להעניק לכל ניצול.
כהנים זוטרים של איומדה, סרנריי ודזנה הקימו כאן קפלות קטנות והם מספקים שירותי דת חינם לכל דורש. סוחרים הקימו בחצר הפונדק דוכנים בהם הם מוכרים חפצים פשוטים ומשמר הנשרים מנסה לנהל חיים אזרחיים תקינים במקום, למנוע תיגרות, גנבות וכדומה.
לקראת ערב אתם מוזמנים לכינוס קודקודים כדי לדווח על מה שעבר עליכם ועל המידע שאספתם.


דמויות פצועות יכולות למצוא כאן מרפא בחינם, ולרפא את הנקודות פגיעה וגם נזק לתכונות השונות.
בדוכנים ניתן למצוא סחורות שמחירן אינו עולה על 100 מטבעות זהב.
חפצים שמחירם בין 100 ל-800 מטבעות זהב ישנו סיכוי של 50% למצוא, וכל חפץ שמחירו בין 800 ל-1500 מטבעות זהב ישנו סיכוי של 20% למצוא. אין כאן חפצים שעלותם מעל ל-1500 מטבעות זהב.

Day 4 - Search and Rescue
19th of Arodus, 4713, Age of Lost Omens

בוקר אפלולי עולה על הספריה בה העברתם את הלילה. זלדיר מרתיח קפה ובראנט נראה עייף – ברור ששנתו היתה טרופה והוא התקשה לעצום את עיניו. מדי פעם הוא מנקר. על כוס קפה של בוקר אתם מנהלים שיחה ומנסים להחליט מה לעשות היום. אנוויה חוזרת על ההצעה ללכת לבדוק אם בת-זוגתה אירבת’ נמצאת בבית. הורגוס דורש שתקחו אותו לביתו, שם גם תוכלו לקחת שמיכות ומזון לניצולים – הרי בשביל זה יצאתם ממתחם המקדשים. הוא מכריז שאם לא הולכים לאחוזה שלו עכשיו, הוא ילך לשם בעצמו. לבסוף, בלי סיבה ברורה, אוריון מתעקש ללכת ל כיכר המחסנים וכנראה שבנחישות ובתקיפות הוא משכנע גם את האחרים. אתם יוצאים לדרך. אנוויה מצטרפת אליכם, אך הורגוס וג’לינס (הבחור שאספתם במקדש כדי לסחוב – כן, יש לו שם, ותחביבים, ואמא שאוהבת אותו) נשארים מאחור בספריה.
העננים האפורים עדיין מכסים את השמיים. מדי פעם הם מבזיקים באור כתום צהוב או אדום, אך על הקרקע ההרגשה רגועה יותר. פחות ענני עשן מתמרים אל השמיים – כנראה שמה שיכול היה להישרף, כבר נשרף. אתם הולכים לאורך החומה המפרידה בין מחוז שער ובין מחוז קנאבריס החדשה עד שאתם מגיעים לשער ועוברים בו. האזור הזה של קנאבריס החדשה נראה מעט פחות פגוע. כמה בתים וחנויות עדיין עומדים בשלמותם.
מרחוק אתם שומעים לפתע רעש וצעקות, ואחר כך קולות של שבירה וניפוץ. אתם ממהרים לכיוון הרעש ומגיעים לפתחה של חנות בגדים קטנה. על השלט מעל הכניסה צבועות באותיות כחולות המילים “מידות טובות”, ומתוך החנות ממשיכים להישמע קולות הנפץ. זלדיר מציץ בחלון קטן ומבחין ביצור אנושי בעל פני עכברוש שפשוט מחריב והורס כל מה שבחנות. ברנט מזהה אותו כשד אברקאדילו – שדים הנודעים באהבה שלהם להשחטת כל מה שטוב ויפה. אתם נלחמים באברקדילו ומנצחים אותו, אולם במהלך הקרב הוא מצליח לנפץ לרסיסים את החרב של בראנט – אותו נכס משפחתי, או ירושה העוברת כבר כמה דורות במשפחת דה-גארס.
בלטיס ונירה לומיס, בעלי החנות “מידות טובות”, הסתתרו ביניתיים בחדר השינה. כאשר הם מבינים שחייהם ניצלו הם מודים לכם מקרב לב. נירה מייד מציעה לכם בגדים חדשים – הדבר היחיד שיש להם לתת לכם. היא מתחילה למדוד את מידות הגוף שלכם תוך כדי שאתם מנסים להסביר לזוג המבוגר שכדאי להם ללכת ולהצטרף לניצולים במקדשים. השניים תחילה מסרבים בטענה שאפילו חלק מהאבירים שהם ראו מאז פלישת השדים מתנהגים כמוכי שיגעון וגורמים בעצמם לא פחות נזק מהשדים. לבסוף את משכנעים אותם ואומרים להם להכין את כל הציוד שהם צריכים איתם, ומבטיחים להם שאתם תגיעו לאסוף אותם מאוחר יותר.
מ"מידות טובות" אתם ממשיכים לכיוון כיכר המחסנים. אוריון מכוון אתכם לא אל הכיכר עצמה אלא אל קבוצת בתי מגורים הנמצאים בצמוד אליה. ככל שאתם מתקרבים אוריון נראה לחוץ יותר וממהר יותר. המבנים הרוסים לגמרי, ואתם נכנסים אל אחד מהם ועולים אל הקומה השנייה. הבית ריק מאנשים או גופות. הגג התמוטט פנימה. בין ההריסות אינכם מוצאים דבר. אוריון נכנס לאחד החדרים, מתיישב על אחת המיטות ומתחיל למרר בבכי. מסתבר שפה גרה שילה, חברת ילדות שלו. בזמן שאתם מחכים שאוריון יתאפס על עצמו זלדיר קולט זבוב מפלצתי ענק שמטפס על הקיר החיצוני של הבית. לפני שהוא מספיק להזהיר את כולם, שלושה זבובים נוספים נכנסים פנימה. אלו הם זבובים דמוניים – מין חרק שהתפתח בפצע העולם מאז השתלטו עליו השדים. הקרב מול הזבובים קשה באופן מפתיע וכמעט עולה בחייהם של זלדיר ואנוויה. לאחר שנגמר הקרב ואוריון אוסף צעיף של שילה למזכרת מאהבתו האבודה, אתם מחליטים שמסוכן להישאר כאן ויורדים לכיוון כיכר המחסנים.
כיכר המחסנים נפגעה קשה במתקפת השדים על קנאברס. את הכיכר חוצה תהום עמוקה בחצי קשת מכיוון מערב לדרום. מרבית המחסנים הרוסים לגמרי או שרופים. רק שלושה מחסנים בחלק הצפוני של הכיכר עומדים עדיין. אחד מהם פרוץ, והשניים האחרים עדיין נעולים. חיפוש במחסנים לא מעלה שום דבר שיכול לעזור לכם כרגע.
מצידה השני של התהום עומד עדיין המנוף של כיכר המחסנים. בראנט עולה לשם כדי להשקיף על העיר מלמעלה. המחזה הנגלה לעיניו מחריד – העיר העתיקה נהרסה כמעט כולה. מן המקדש של איומדאה וקתדרלת קלידוול הקדוש לא נותר כמעט זכר. העפיפון וכל המבנים שהיו סמוכים אליו הפכו לאבק וברדיוס של כ-100 מטר סביב המקום שבו עמד המבצר המפורסם של קנאברס יש עתה מישור שטוח של עפר שרוף. בחלק הצפוני של מחוז שער, הוא מבחין בשרידי המקדשים של סארנריי ושיילין שרופים וממוטטים. מעבר לחומה הצפונית, מחנות האבירים נראים הרוסים, שרופים וריקים מאדם. למרות שאזורים נרחבים בעיר עדיין עומדים ללא פגע, לפחות כך נראה מרחוק, ההרס והנזק נראים בכל חלקי העיר.
לאחר התמוטטות עצבים קלה של בראנט לנוכח המצב הקשה של העיר אתם שמים פעמיכם לחנות של טופז, שם שמעתם מן הספרנים שישנם מספר ניצולים. הדרך אל החנות עוברת ללא תקלות. החנות עצמה כמעט ואינה פגועה, רק הדלת הראשית תלויה על ציר אחד ועומדת מעט באלכסון. דרך החריצים בחלונות אתם מבחינים בשלוש דמויות אנושיות בפנים. בזהירות אתם נכנסים פנימה ומזהים שלושה שכירי חרב השייכים לקבוצה קיקיונית המכונה “עורבי האבק”. מתפתח ביניכם דיון ארוך בו הם מנסים לשכנע אתכם לעזוב ולחפש לכם מקום מקלט אחר כי הם מצאו את החנות הזו ראשונים. אחר-כך הם אומרים שגם כך הכל כבר אבוד, השמועות מספרות שאפילו נרוסיאן, עיר הבירה, נהרסה על ידי שדים, ועדיף לכם לעשות כמוהם – להשיג כמה שיותר ביזה וכסף, ולנסות לברוח. למרות הנסיונות שלכם לשכנע אותם להצטרף לשאר הניצולים נראה שהשלושה הללו דווקא נהנים מהמצב. בימים האחרונים הם אספו שלל לא קטן שבזזו מהבתים בסביבה. העסק מסתיים בקרב שככל הנראה היה בלתי נמנע כבר מן הרגע שעברתם בדלת השבורה.
בסופו של הקרב אתם אוספים את הביזה שלהם שכוללת 122 מטבעות זהב, 418 מטבעות כסף, סט סכום מכסף, גביע עשוי מפליז, דיוקן קנבאס של אדם צעיר בלבוש מהודר, בקבוקונים של חומצה, אש אלכימאים, נוגדן-רעלים(2), מיים קדושים, 3 קליעים קסומים לרובה קשת, ושני שיקויים. על הריצפה אתם מוצאים פתק מקומט ובו מכתב מאיגון טופז, הבעלים של החנות. המכתב ממוען להוסילה.
החנות עצמה היא חדר אחד יחסית גדול, עם שני דלפקים ארוכים לאורך הקיר הצפוני והמערבי, והרבה מדפים לאורך הקירות כולם. נראה שהחנות נבזזה, או שמוצרי הממכר נלקחו כאשר היא ננטשה כפי שמלמד המכתב שמצאתם. בינתיים הנשיכות שקיבלתם לא מזמן מהזבובים מתחילות להשפיע – אנוויה, זלדיר ואוריון מתחילים להרגיש רע מאוד.

בפינה הצפון מערבית ישנו גרם מדרגות קצר היורד לחדרון ובו כמה ארגזים. בקצה המדרגות אתם מגלים דלת סתרים הנפתחת אל המרתף. האוויר כאן דחוס, לח ומריח כמו אדמה רטובה. מן התקרה תלויות שרשראות של בצלים, שורשים ועלים. הריצפה מכוסה בטחב ירוק. לפני הקיר המזרחי עומד שולחן ועליו עומד פסלון של אישה שחלק גופה התחתון הוא של נחש ויש לה שלוש זוגות ידיים. בזוג העליון והתחתון היא מחזיקה מצילתיים, ובזוג האמצעי היא מחזיקה בכל יד חרב. בקבוק עם פקק שעם עומד מול הפסלון. תיבת עץ עומדת מתחת לשולחן, ועל הקיר מעל השולחן מצוייר באדום כוכב מחומש המקיף ראש של עז.
אתם מזהים את הסמל המצוייר על הקיר כסמל של באפומת המועדף על ידי בני אנוש שעובדים את השד הזה. גילוי קסם מגלה כי יש קסם בציור, בבקבוק ובפסלון. בראנט עושה כמה צעדים ראשונים לכיוון השולחן ולפתע בוקע קול מן הציור שבקיר. “אההה… אני מקווה שאתם עבדים של איומדיאה, חבל יהיה לי אם קבלת פנים כל כך מיוחדת מהאדון באפומת בכבודו ובעצמו תתבזבז על סתם אנשים פשוטים!”. הקול הוא קול מעט צווחני, של ננס. מייד בסיום המשפט הפסלון מתחיל להניף ידיים – המצילתיים מקישות ברעש מעצבן והחרבות נוקשות בבקבוק ומנפצות אותו. לרגע אתם מבחינים בענן שקוף הנפלט מן הבקבוק ומתפשט בחדר. לשמחתכם, רובכם מחוץ לטווח שלו, ורק בראנט שמוצא את עצמו בתוך הענן, לא מושפע מן הרעל.
באותו זמן, מתוך ערימת ענפים, עלים, פטריות וטחב בפינת החדר מתרומם יצור הדומה לסוג של שורש דמוי אדם. זלדיר מזהה אותו כמנדרגורה. היצור המוזר נלחם בכם כדקה אבל אתם גוברים עליו. בינתיים, למרות שמצבם של אוריון ואנוויה מתייצב, מצבו של זלדיר הולך ומחמיר. צעצוע המרילית’ המעצבן ממשיך לעשות רעש וזלדיר מתעצבן ויורה בו קליע – הפסלון נופל לריצפה עם חץ נעוץ בראשו, אבל ממשיך להרעיש עד שאוריון לוחץ על כפתור כיבוי. בתיבה מתחת לשולחן אתם מוצאים חמישה סמלי קודש של איומדיאה, ומעליהם פתק ובו כתוב בכתב ידו של איגון טופז: “אנחנו כבר לא צריכים את אלו, אבל אני מניח שאם שרדתם את כל ההפתעות שלי, יהיה זה פשוט גסות רוח מצידי להשאיר לכם תיבה ריקה לגמרי!”. אוריון מסנן משהו על חוש ההומור של ננסים, וזלדיר לוקח את סמלי הקודש.
אתם יוצאים מהחנות של טופז ועושים דרככם בחזרה ל"מידות טובות". בלטיס ונירה מחכים לכם שם, מוכנים לתזוזה. אתם אוספים את הציוד שלהם, ולוקחים אותם למתחם המקדשים הדרומי. אחר-כך אתם הולכים למקום בו השארתם את לן, שעדיין מחכה לכם. הוא מספר לכם ששבטי מונגרלים נוספים כבר שולחים לוחמים, ובקרוב הם יגיעו לעזור לעיר, ואתם מכינים אותו להגעת ניצולים מחר בבוקר. אתם שבים למקדשים. בינתיים נראה שזלדיר לא ישרוד את הלילה, ומערכות הגוף שלו מתחילות להיסגר בזו אחר זו. למרבה ההפתעה, לקראת שעת השינה מצבו קריטי אך יציב.
בלילה בראנט נושא נאום חוצב לבבות על הצלת האנושות כולה ומסביר לכל הניצולים במתחם שמחר בבוקר תעבירו אותם למקום בטוח יותר מתחת לפני האדמה שם המונגרלים ידאגו לשלומם, ואז אתם הולכים לישון. במהלך הלילה בראנט חולם חלום נוסף בו האלה סארנריי מובילה אותו בין סימטאות העיר ההרוסה אל בית שלא נותר ממנו אלא גל אבנים. באחד מבלוקי האבן תקועה חרב שלהבה עשוי זהב.

Day 3 (cont.) - Amid the Ruins
18th of Arodus, 4713, Age of Lost Omens

אתם עולים מן הביוב קרוב לפינה הדרום-מזרחית של חומת העיר. ממש לימינכם ישנה שורת מבנים הרוסים, אפילו כתושים – עדות לשד ענק שעבר כאן מכיוון צפון מערב (מרכז העיר) ולא רחוק מהנקודה בה אתם עומדים הוא פשוט ביקע את החומה וניפץ את המגדל הסמוך בדרכו הלאה אל מחוץ לתחומי העיר. העיר אליה אתם יוצאים ממערכת הביוב והמנהרות היא עיר שונה לגמרי מהעיר אותה ראיתם לאחרונה לפני יומיים וחצי. מתקפת השדים ורעידות האדמה להן היא גרמה הפכו את קנאברס לעיי חורבות מעשנות. האוויר מלא באבק שעדיין לא שקע, הרחובות קטועים על ידי תהומות שנפערו בקרקע או מבנים שהתמוטטו. שבילי הרס שהותירו אחריהם דמוני-ענק, כמו שביל ההרס שלימינכם, הם אולי תוואי הדרך הנוח יותר להליכה בין ההריסות. קו האופק המפורסם של קנאברס השתנה לחלוטין. מבצר “העפיפון” ומגדלי קתדרלת קליידוול הקדוש, שהיו עד לא מזמן בולטים בשמי העיר נעלמו לחלוטין. השמיים מכוסים בעננים אפורים ושחורים שמביניהם נראים מדי פעם הבזקי אור כתומים, אדומים או צהובים. נשרים מרחפים בשמי העיר, מחפשים שאריות מזון.

לאחר שאתם עומדים מספר דקות בשקט, מעכלים את ההלם והאובדן, הורגוס מדבר ראשון: “אני חושב שלפני שאנחנו עושים כל דבר אחר, צריך להגיע אל הבית שלי. כך אוכל להודות לכם על זה שהצלתם את חיי ולשלם לכם את הסכום שהבטחתי. אני הרי אדם שעומד במילתו”. אנוויה דווקא מבקשת להגיע לבית שלה ושל בת-זוגתה אירבת’ אשר נמצא בחלק המזרחי של נפת שער. לא רק שהיא רוצה לדעת אם יש לה עדיין בית, אלא שהיא גם רוצה לדעת אם אירבת’ נמצאת שם, או השאירה לה הודעה כלשהי. אירבת’ גם תוכל לעזור לכולכם, שהרי היא מפקדת במשמר הנשרים. ארוושניאל לעומת זאת חושב שהמהלך המועיל ביותר כרגע יהיה להגיע לספריית הכנף השחורה השבורה, שם נמאים חברים שלו שיוכלו לעזור לו ולכם להבין טוב יותר את מה שהתרחש בעיר ביומיים האחרונים. אוריון דווקא רוצה לרוץ אל הבית של אמו שנמצא בסמוך למקדש דזנה ברובע השער הצפוני, ואילו זלדיר לא היה עוצר אותו, הוא בוודאי כבר היה יוצא לשם לבדו. בלשונו החלקלקה הצליח זלדיר לשכנע את כולם שעדיף דווקא להגיע לאזור המקדשים של רובע השער הדרומי, שם אולי יהיו כהנים שיוכלו לטפל בפציעות ובמחלות שדבקו בכם ביומיים האחרונים.

הדרך אל רובע השער הדרומי עוברת יחסית בשקט. ככל שאתם מתקדמים בדרך, ההרס כאן נראה מעט פחות ויש אפילו בתים שעדיין עומדים בשלמותם. באזור השוק אתם נתקלים במספר עכברושי אימה שכנראה עלו מן הביוב, אוכלים גופה. דיון קצר ביניכם מעלה את העובדה שאכן זוהי הגופה הראשונה שאתם רואים בעיר מאז עליתם מהביוב. בכל מקרה, אתם מנצחים את העכברושים ומבעירים את גופת המת.
כאשר אתם מגיעים אל מתחם המקדשים אתם מגלים שהניצולים הקיפו אותו בבריקדות עץ מאולתרות. השומר שעומד על הבריקדה מכניס אתכם פנימה לאחר דיון קצר. במתחם שני מקדשים – של טוראג ושל אבאדר. ישנם במתחם כ-10 אנשים שעובדים על שיפור הבריקדות, שמירה וטיפול בעשרות פצועים השוכבים בתוך שני המקדשים. במקדש של טוראג אתם פוגשים את בלזץ – גמד המשמש בקודש במקדש. הוא נראה עייף ומתוסכל, וברור שלא ישן כבר שעות ארוכות. אתם מבינים ממנו שאף אחד מן הכהנים של אבאדר או של טוראג לא חזר מן הטקס לפני שלושה ימים. הוא הצליח לרכז כאן במקדשים את הניצולים של רובע השער הדרומי והסביבה, לבנות את הברקידות ואפילו להגן על המתחם מפני התקפה של טיפלינגים. הניצולים גם אספו את הגופות שהיו פזורות ברחובות הרובע והביאו אותן לקבורת אחים בשדה שמעבר לשער. מכיוון שמעטים בלבד מהם באמת מסוגלים עדיין לתפקד, הוא לא שלח בינתיים שליחים למקומות אחרים בעיר לחפש ניצולים, אבל הוא כן שלח שליח לעיר הבירה נרוסיאן כדי לספר למלכה מה התרחש בעיר, וישנן גם שמועות שהצבא של מנדב בדרך להושיע, אך מי יודע כמה זמן יקח עד שהם יגיעו לכאן?.
אתם נשארים במקדש לעזור לטפל בפצועים, אך מה שבאמת צריך כאן זה מזון, שמיכות וציוד רפואי. הורגוס מספר שיש לו בבית הרבה ציוד שהכין בדיוק לימים כאלו, ואם תקחו אותו אל הבית שלו הוא יתן לכם כמה שיוכל. הרעיון נשמע טוב, וארוושניאל מציין ש ספריית הכנף השבורה נמצאת בדרך אז אולי כדאי לעבור שם. אתם לוקחים אתכם שלושה אנשים מהמקדש כדי לעזור לסחוב ויוצאים לדרך.
אחרי שאתם מתקדמים כרבע שעה ברחובות הפחות-או-יותר בסדר של אזור רובע השער הדרומי, יללה נוראית מפלחת את אוויר הערב. היללה חודרת דרך האוזניים אל תוך הלב והנשמה – זלדיר נופל על ברכיו בזעקות שבר. מתוך אחת הסמטאות פוסע יצור כלבי מוזר – ספק זאב בלהות ענק ספק דורבן. בראנט מזהה אותו כ"צווחן" והוא מסביר באדישות מסויימת על היצור המסוכן שעומד מולכם. שניים מן האנשים שמלווים אתכם בורחים מיד בתום ההסבר, ואחר-כך נפתח הקרב ממנו אתם יוצאים מנצחים.
רבע שעה אחר כך אתם עומדים מול מבנה ספריית הכנף השחורה השבורה. נראה שהמבנים סביב הספריה נותרו יחסית שלמים, ואילו הספריה עצמה היתה מטרה לנזק מכוון ורב. מן המבנה נותרה החזית וקירות הקומה הראשונה ותחילה נראה שלא נשארה שם נפש חיה. ארוושניאל נופל על ברכיו וזועק בצער על אובדן כל חבריו. בכל זאת אתם מחליטים לבדוק את המבנה, וכאשר אתם מתקרבים אל הדלת אתם שומעים מבפנים דיבורים. הצצה פנימה מגלה לכם כי יש בפנים חמישה ספרנים שנכלאו או נלקחו כבני ערובה על ידי שני טייפלינגים ולוחם הלבוש בשריון אבירים. ארבעה מן הספרנים כבולים בפינת האולם, וספרנית נוספת עורמת ערמה ענקית של ספרים במרכז תוך שהלוחם מאיץ בה להזרז והטיפלינגים צוחקים בהנאה. אחרי כמה התלבטויות והכנות טקטיות אתם פורצים אל תוך המבנה. בקרב שמתפתח שני הטיפלינגים מחוסלים במהירות. הלוחם, כך מסתבר לכם, הוא ככל הנראה אביר של איומדה שאיבד את דרכו ואולי אף את שפיותו. בנסיונות השכנוע של בראנט להחזיר את האביר האבוד לחיכם של האלים מסתבר לכם כי הוא חושב שהמצב אבוד, שהאלים עזבו את קנאברס ואת מנדב. הוא מאיץ בכם להצטרף אליו ואל צבאות השדים של פצע העולם שאולי ירחמו עליכם אם תבצעו מספיק מעשים נוראיים. הוא מספר לכם שאפילו הלורד הולרון מת, וגופתו מוצגת לראווה על החומות. לבסוף אתם מבינים שאין מנוס ואתם נאלצים לחסל גם אותו.
מיד בסוף הקרב חלק מן הספרנים מתקבצים סביב ארוושניאל. נראה לכם כי חלק מהם מעריכים אותו מאוד, ואילו חלק חוששים ממנו או רוכשים לו יראת כבוד. במהרה מסתבר לכם שהקומות העליונות של הספריה שימשו בתור המפקדה הסודית של מסדר “שומרי הסף”, שארוושניאל נמנה עליהם.
הספרנים מודים לכם מקרב לב על שהצלתם אותם. פינה, מי שנראית שמנהלת כאן את העיניינים, סיפרה לכם שביום המתקפה על קנאברס הספרנים סגרו את עצמם בספריה, בתקווה שקסמי ההגנה של המקום יגנו עליהם לפחות עד ששומרי הסף ישובו מן הטקס בכיכר הקתדרלה. כאשר בודדים משומרי הסף חזרו, הם אספו את חפציהם במהירות ויצאו החוצה. איש מהם לא חזר מאז. מי שהרס את הספרייה עצמה היה יצור נוראי שהגיע מעט אחר-כך. כל גופו היה מכוסה בתולעים מתפתלות זו בתוך זו עד שנראה היה כי הוא עצמו עשוי מהן. הוא הצליח לעבור את ההגנות הקסומות של הספריה בזו אחר זו עד שנכנס פנימה עם קבוצת שדים שהתלוו אליו. הם התעלמו לגמרי מהספרנים שהסתתרו בין המדפים, ועלו לחפש משהו בקומות העליונות. לאחר שמצאו את מבוקשם (או כשלא מצאו את מבוקשם) הם החלו להשתולל ולהחריב את הביניין עד שלבסוף עזבו כלעומת שבאו. מאז הסתגרו הספרנים בהיכל הכניסה של הביניין ההרוס. הם לא פתחו את הדלת לאיש עד שהתדפק עליה היום האביר שהרגתם. הספרנים חשבו שמדובר באביר שזקוק לעזרה ולכן פתחו את הדלת – מעשה שהתברר כטעות גדולה, וההמשך כבר ידוע לכם. כדי להשיג מזון הספרנים היו עושים סיורים בבתים נטושים בחיפוש אחרי מיים ואוכל. מדי פעם הם היו נתקלים בניצולים אחרים, אבל מכיוון שבימים אלו קשה לדעת מי אויב ומי ידיד הם בדרך כלל הסתתרו או ברחו ולא דיברו עם אנשים אחרים. לטענתם הם הבחינו גם באנשים השייכים לכתות עובדי שדים שמסתובבים חופשי בעיר – בעיקר הכת של דסקרי אבל גם הכת של באפומת ואולי של שדים אחרים גם כן. הם מספרים לכם על ניצולים שאולי נמצאים בחנות בשם “טופז סולושנז” לא רחוק מכאן. הורגוס אומר שהוא מכיר את החנות. זוהי חנות של צמחי מרפא, שיקויים פשוטים וחפצי אלכימייה שמנוהלת ע"י ננס בשם אייון טופז.
מכיוון שהחושך מתחיל כבר לרדת, אתם מחליטים להעביר את הלילה בספרייה.

XP=1150 each


I'm sorry, but we no longer support this web browser. Please upgrade your browser or install Chrome or Firefox to enjoy the full functionality of this site.