Pathfinder (Wrath of the Righteous)

Day 1 - The fall of Kenabres
16th of Arodus, 4713, Age of Lost Omens

נפילת קנאברס

מיסת ההתחמשות החלה באופן רישמי בשיא היום, עם עלייתו של הלורד הולרון, מושל קנאברס, לשאת את ברכת הפתיחה. הקהל שהתכנס בכיכר קליידוול השתתק כאשר האינקוויזטור הזקן, לבוש בשריון טקסי מבריק, טיפס אל הבמה בראש המדרגות העולות אל הקתדרלה. הוא כחכח בגרונו, מתכונן לשאת דבריו, כשלפתע אור בוהק בכיוון מערב מסית את תשומת לב כולם, כאילו השמש החליטה לשנות את מסלולה ולזרוח במערב. צילו של הולרון, ענק ומעוות, כיסה לרגע את חזית הקתדרלה. רגע לאחר מכן נשמע רעם פיצוץ עז שהרעיד את האוויר והקרקע

במערב, המצודה המוכרת בשם ‘העפיפון’, בתוכה נמצאת אבן-השמירה של קנאברס, נעלמה כלא היתה. במקומה אבוקת אש, עשן וברקים פורצת אל הרקיע. עוד רגע אחד חולף ומתוך הקהל בכיכר נשמעת שאגה מסמרת שיער, ולאחריה קריאות ההתפעלות של עשרות אנשים המביטים למעלה. טרנדלב, הדרקונית הכסופה, המגינה הניצחית של קנאברס, נוסקת אל השמיים מתוך קהל האנשים מביניהם צפתה בפתיחת המיסה מוסוות כבת אנוש. ממעל מופיעה דמות נוספת, מטילת אימה כשם שהדרקונית הכסופה עוצרת נשימה. דמותה כדמות אנוש, אך פי שלושה גדולה יותר מכל אדם, עור גופה פולט להבות וברקים, בידה האחת חרב להבות, ובידה השנייה שוט בוער. זהותו של היצור המתקרב הובררה מייד לכל הקהל בכיכר: ח’וראמזאדה, מלך פצע-העולם, הגיע לקנאברס

בעוד האדמה ממשיכה לרעוד לפלוט מיני שדים אל הרחובות, הדרקונית והבאלור התנגשו ממעל. בתוך כמה דקות של אימה הקרב הוכרע. הבאלור ביתק בחרבו הבוערת את בטנה של טרנדלב, ושניהם מסתחררים-מתרסקים אחוזים זה בזה דרך תיקרת הקתדרלה. ברחבה הגדולה מתרחש טבח נורא. נשים, ילדים וגברים מתרוצצים בבהלה ומנסים לברוח אל הרחובות רק כדי ליפול בידיהם של השדים המחכים להם שם.

מבעד לשער הקתדרלה פוסע ח’וראמזאדה, בידו האחת החרב הבוערת ובידו השניה הוא גורר את הדרקונית הגוססת. באיבחת חרב הוא מעיף את הלורד הורלון הצידה, שובר את גופו הזקן על אחד מהעמודי החזית, ובידו השנייה הוא זורק את הדרקונית אל קדמת הכיכר לאימתם של אלו שעוד נותרו בחיים.

ממש באותו הרגע שד ענק, טיטאן איום, פורץ אל הכיכר מצידה השני. בשתי ידיו הוא אוחז פטיש עצום איתו הוא מנתץ מבנים המגבילים את יכולת התנועה שלו. הוא מרים את הפטיש מעל לראשו ומנחית אותו בעוצמה לקרקע. ברעש גדול הקרקע נפערת ונקרעת ממש מתחת לרגליכם, וממש באותו שבריר שנייה, בנשימתה האחרונה הדרקונית מביטה בכם, ממלמלת כמה מילים, ואז חרבו של הבאלור מכה בצווארה. אתם נופלים באיטיות אל תוך התהום הפעורה, אל תוך המחשכים. מדי פעם חולפים על פניכם תושבי העיר הנופלים במהירות, צווחים באימה, או בלוקים ואבני בניין מן המבנים המתמוטטים למעלה. כאב ראש נוראי מערפל את החושים, ומחנק מקשה על הנשימה. לבסוף החושך משתלט עליכם.

View
Day 1 (cont.) - In the Dark
16th of Arodus, 4713, Age of Lost Omens

במערות מתחת לקנאברס


התקרה והקירות הרחוקים של המערה הענקית לתוכה נפלתם נעלמים בחשיכה המוחלטת. צד אחד של המערה קרס לערימה ענקית של סלעים ביניהם ניתן להבחין בגפיים או חלקים אחרים של תושבי קנאברס שלא שרדו את הנפילה לתהום. עמוק יותר בתוך המערה אתם מבחינים בגוף מוזר ומטריד, בערך בגודל של סוס.

===========
בדיקה מהירה של המערה מגלה שאתם לא לבד. שלושה תושבים נוספים של קנאברס שרדו את הנפילה: אנוויה טיראבייד, ארבשניאל והורגוס גוורם. רגלה השמאלית של אנוויה שבורה, העצם בולטת מתוך פצע מדמם. ארבשניאל סובל מכיוויות ודימומים בכל פניו, העיניים שלו פשוט נשרפו ואינן עוד. הורגוס סובל ממספר שריטות קלות בפנים ובאחת הידיים. תיעול אנרגיה אחד של אוריון, ושלושתם במצב טוב יותר, אם כי לרפא את הרגל של אנוויה או את הראייה של ארבשניאל ידרוש קסם “ריג’נרייט”. בינתיים אוריון הצליח לחבוש ולקבע את הפצעים והשברים. הורגוס קיבל מכם חרב פגומה שמצאתם בין הגופות במערה. אנוויה הצליחה לאסוף שלושה חצים ויש לה קשת קצרה וחרב קצרה. לארבשניאל יש מטה עץ מגולף. בין כל ההריסות מצאתם גם שלושה קשקשי כסף של טרנדלב.
הגוף המטריד בעומק המערה התגלה כעכביש. לפי התיאור שלכם ארבשניאל זיהה אותו כאלמנה שחורה ענקית שמתה לפני כמה ימים. בתוכה הסתתרו שתי רימות ענק, שמנות, שבעות בשר רקוב, אך עדיין תוקפניות משהו. נלחמתם בהן ונצחתם בקלות. בסוף הקרב ארבשניאל מלמל משהו על זה שאיפה שיש רימות יש גם זבובים.
============

יצאתם מהמערה הענקית, וכעבור כ-10 מטרים במחילה צרה מצאתם עצמכם בעוד חלל טבעי. החלל הזה נראה ששימש כמחנה או מרבץ עד לא מזמן. שק שינה קרוע נמצא ליד שרידי מדורה קרים, ומעבר לזה ערימה של עצמות, ציוד שבור וזבל.
============
מתוך הזבל קפצו שני תיקני ענק שלא ממש היוו סכנה ברורה ומיידית. ניצחתם והחלטתם לשלוח ידכם באשפה, שם מצאתם שלושה בדלי נרות, קרס דיג מעוקמת, חבל פשתן מתפורר שאורכו 10 רגליים, וסיכת נחושת שעליה חרוט עטלף יושב על פיטרייה. אוריון העריך ששווי הסיכה בין 150 ל-250 מטבעות זהב מנדביות.
==========

המנהרה מחדר התיקנים נמשכת כ-5 מטרים ומגיעה לפיצול. בחרתם במנהרה הימנית. די מהר אתם מגיעים למערה גדולה. מדף אבן בולט מן הקיר הדרומי של המערה הזו, בערך בגובה של ארבעה מטרים מרצפתה. ממדף האבן משתלשלת רצועת בד עבה, ככל הנראה של תיק הנמצא שם. תקרת המערה נמצאת הרחק למעלה בחשיכה, ועל הרצפה בתחתית המדף שוכב מגן עץ שבור לשניים.
==========
קצת דילמות וקשיי מנהלה, ולאחריהם מצאתם את הטייפלינג זלדיר שמצטרף אליכם להמשך הדרך. תחילה אנוויה והורגוס הביעו התנגדות להצטרפות של “השד הזה”, אבל מסתבר שארבשניאל מכיר מעט את הוריו של זלדיר וכך הורגוס ואנוויה השתכנעו לצרף את הטייפלינג לקבוצה.
===========

חזרתם אל הפיצול ולקחתם את המנהרה השמאלית. אחרי קצת הליכה שפופה אתם נכנסים לעוד מערה רחבת ידיים. כמה ערימות של אבנים שנפלו לאחרונה מן הקירות והתקרה מפוזרות על ריצפת המערה. מדי פעם אבנים קטנות ואבק עדיין נופלים מן התקרה הבלתי נראית שממעל.
===========
בעזרת לחש גילוי קסם ברנט זיהה חפצים קסומים מוסתרים באחת הערימות. הוא ניגש אליהם ומצא תיק גב בתוכו הם נימצאים. בעודו מושיט יד אל התיק התגלה לו שחלק מן האבנים בערימה הן נחש צפע מערות גדול, פצוע ולכן תוקפני. הקרב לא היה קל, וברנט הוכש במהלכו, אך התגברתם. בתוך התיק, שהוא תיק מעשה ידי אומן, מצאתם 10 מנות מסע, ערכת הצתה, סט דוקרנים, שני פכי שמן, 12 חצים, שיקוי ריפוי פצעים קלים ושיקוי של לסר-רסטוריישן שברנט השתמש בו כנוגדן ומרפא לרעל הנחש.

XP = 400 each

View
Day 1 (cont.) - Abandoned Temple
16th of Arodus, 4713, Age of Lost Omens

לאחר כשלושים דקות של הליכה שפופה במנהרה מתפתלת מצאתם את עצמכם שוב בפתחה של מערה גבוהת תקרה. מבנה בודד, בגובה של כ-6 מטרים עומד במרכזה. קירות המבנה בנויים מאבנים מסותתות ואין בו חלונות. על החזית שמולכם מגולף באבני הקיר פטיש, גודלו כ-3 מטרים. מסביב למבנה המונומנטלי אתם מבחינים בשרידי קירות הרוסים של מבנים קטנים יותר שהיו צמודים אליו.
=========
זהיתם את הפטיש כאחד מסמליו של טוראג.
כאשר הקפתם את המבנה הותקפתם על ידי זבוב ענק, שאף הצליח לנשוך את אוריון.
אחרי מאמץ לא קטן הצלחתם לפתוח את דלת האבן של המבנה ולהכנס פנימה.

=========
לאורך הקיר הדרומי של אולם מבואה קטן ניצב ספסל אבן. בקצה המרוחק של האולם ניצב אגן שייש, מונח על כן מאבן. בקיר הצפוני יש דלת אבן גדולה ועליה מפוסל בתבליט פטיש גדול.
===========
בעודכם בתוך אולם המבואה, קצת מתקשים לפתוח את הדלת המובילה ממנו אל פנים המבנה פרץ וויכוח בין אנוויה ובין הורגוס גוורם. תוך כדי הוויכוח הצלחתם לפתוח את הדלת, אבל הוויכוח התלהט כשהצטרף אליו זלדיר ואחר כך גם ברנט שניסה להרגיע את הרוחות. אוריון לא ממש לקח חלק בוויכוח אבל דווקא היה מאוד מרותק. כשסוף סוף הוויכוח תם גיליתם שאיזה אל-מת (התברר לכם אחר כך שמדובר בחקובה) הגיע ממש עד אליכם ובמהרה התפתח קרב. ניצחתם ובכך האולם המרכזי נפתח בפניכם.

==========
בהיכל המקדש שכבה עבה של אבק מכסה את הריצפה, את שורות הספסלים השבורים ואת מזבח האבן שניצב בקצה המרוחק.
==========
החלטתם לנצל את המקדש כמקום מנוחה. ברנט, אנוויה ואוריון ניקו את המקדש הנטוש והתפללו במשך שעות בניסיון להחזיר את הקדושה למבנה. בסך הכל התמהמתם כאן 16 שעות במנוחה, ניקיון ותפילות. אכן לקראת היציאה שוב לדרך, להפתעתכם אגן השייש שבאולם הכניסה התמלא במיים נקיים וטהורים. כולכם לקחתם לגימה שהעניקה לכם תחושת של היטהרות והתחדשות למשך ה-24 שעות הבאות (לחש ברכה, ותודה לטוראג). ברנט אף מילא בקבוקון בנוזל הטהור. במהרה בקרוב יתברר לו שהקדושה היא באגן, ולא במיים. על החקובה (שאת מה שנשאר ממנו שרפתם מחוץ למקדש) מצאתם שני שיקויי ריפוי פצעים קלים וטבעת זהב קלוע. ליד מזבח האבן היה מונח על הריצפה פטיש מלחמה ישן, מעוטר בסמל הפטיש של טוארג – זהו פטיש מעשה ידי אמן.

XP=450 each

View
Day 2 - Cavern of the Ancestors
17th of Arodus, 4713, Age of Lost Omens

המנהרה המרכזית ממשיכה מאזור המקדש הנטוש אל תוך החשיכה. אתם צועדים בקצב איטי, מידי פעם נאלצים לזחול על ארבע, במשך כמעט 50 דקות. לבסוף המנהרה הצרה נפתחת לאולם טבעי גדול. דמויות אבן מגולפות בתבליט על פני הסלע. אתם מייד מזהים אותם כדמויותיהם של אבירים, עטויות שריון ואוחזות נשק. אולם, הדבר הבולט ביותר לעין הוא פניהם העצובות.
==============

לפי כלי הנשק, השריונות והסמלים עליהם, זיהיתם את הדמויות כאבירים מן המסע הראשון כנגד פצע-העולם. ארבשניאל מספר לכם שבמהלך המסע הראשון, נתקלו האבירים באנרגיות אביסליות שלא הכירו קודם לכן, ולא היתה בידיהם דרך להתמודד עם התופעות שקרו לאחר חשיפתם לאנרגיות אלו. לרבים מן האבירים נולדו לאחר מכן ילדים מעוותים שזכו ליחס חשדני ולעיתים קרובות אף אכזרי. לבסוף החליטו אותם אבירים לרדת עם ילדיהם אל מתחת לפני הקרקע, לחיות בתעלות הביוב והקטקומבות של העיר היכן שאיש לא יטריד אותם או ירדוף את ילדיהם. כמובן שאיש בקנאבריס לא ניסה למנוע זאת. האגדות מספרות שהצאצאים של אבירים אלו עדיין חיים במערות מתחת לעיר, ולעיתים אפילו יש דיווחים על “אנשי חפרפרת” שנראים בלילות מחטטים בערימות האשפה בסמטאות הצרות של קנאבריס.
את מהלך הסיפור המרתק של ארבשניאל קוטעים שני דארקמנטל-ים שיורדים עליכם מן התקרה כציפורים משחרות לטרף. אחרי קרב לא קצר ניצחתם את יצורי המערות הללו
בקצה הרחוק של המערה ישנו פתח
=============

מסדרון קצר מוביל אל מערה גדולה נוספת. מדורה קטנה ולידה שק שינה פרוס נמצאים ליד פתח נוסף בחלקה המרוחק של המערה. לאורה הקטן של המערה את רואים את דמותו של גמד בעל זקן עבות. הוא מקפץ על רגליו מצד לצד כאילו אחז בו טירוף. מיד כאשר אתם נכנסים הוא צווח כמה קללות מלוות בנביחות של טירוף, רוק ניתז מפיו לכל עבר. "ידעתי! ידעתי! באתם לקחת את מילורן! באתם להרוג את מילורן! אבירים כפויי טובה! רוצחים! רוצחים! אבל מילורן לא ילך בקלות! מילורן ילחם ויאבק! על גופתי המתה חי זקני!!! פושעים! רוצחים
==========
קרב קצר ביניכם ובין מילורן נגמר בגמד מת והרבה מעיים שפוכים מסביבו. בעירמת הציוד שלו מצאתם שק שינה מלוכלך, שק שמכיל בשר מיובש, גבינה מעופשת ופירות יבשים (6 מנות מסע), ופסלון שייש של דמוי-אנוש משליך חנית (הערכה: 75 זהב). על הגמד עצמו, או מה שנשאר ממנו, מצאתם גם שיקוי ריפוי, שיקוי העלמות, ושתי מגילות (אחת זוהתה – שוקינג גרספ – השנייה עוד לא). כמו כן מצאתם עליו פגיון מעשה ידי אמן, רובה קשת קל עם 10 קליעים, גלימה (קסומה), וכמה מטבעות זהב ופלטינה. כמובן גם את ספר הקסמים שלו מצאתם.
ארבשניאל נזכר שלפני מספר שנים היה בקינאבריס גמד בשם מילורן שהואשם בעיסוק במאגיה שחורה וקשר עם שדים. כאשר נאספו מספיק עדויות כדי לעצור אותו ע"י האינקוויזיטורים, הוא הצליח לברוח ומאז נעלמו עקבותיו.
מנהרה צרה מובילה החוצה מהאולם הזה.
===============

מסדרון קצר מוביל אתכם אל מערה עגולה ממנה מנהרה תלולה מתעקלת כלפי מעלה לכיוון צפון. על קירותיה מישהו חצב שקעים ובליטות רבות כדי להקל על המעבר בה. פה ושם אתם מבחינים גם ביתדות מתכת חלודים תקועים אל תוך פני הסלע
============

XP = 460 each

View
Day 2 (cont.) - Enroute to Neathholm
17th of Arodus, 4713, Age of Lost Omens

==========
לאחר טיפוס של כ-20 מטר בפיר המערה, המסדרון מתיישר ונמשך מכאן לכיוון צפון מערב. ההליכה בו נמשכת כ-30 דקות, ואז אתם מוצאים את עצמכם בפתחה של מערה גדולה, רוחבה למעלה מ-20 מטר. לאורך הקירות שלה נחצבו עמודים אחוזים המתחברים בתקרה לקשתות היוצרות מעין כיפה בתקרת המערה. אולם כעת, הקירות, העמודים והרצפה מכוסים ברשת של סדקים. במרכז המערה, מגדל אבן שעמד פעם כמעט עד גובה התקרה התמוטט והיום שוכב על צידו
=============
סביב הריסות המגדל מצאתם את המונגרלים לן ודריה מנסים לחלץ את חברם קרל שנלכד תחת ההריסות. לאחר מאמץ רב הצלחתם לחלץ את קרל. מכל השלושה שפגשתם לן הוא היחיד שמסוגל וגם רוצה לדבר איתכם. למדתם ממנו שהוא, דריה וקרל הם חלק משבט נית’הולם שחי בחלק זה של המערות. חוץ מהם יש עוד כמה שבטים של מונגרלים שחיים פה. לן מסכים להוביל אתכם לנית’הולם, שם תוכלו לפגוש את צ’יף סול ולספר לו על כל מה שמתרחש למעלה.
הכנתם לקרל אלונקה, ויצאתם לדרך.

===========
אחרי צעידה של כ-25 דקות בכיוון כללי לדרום-מערב, המסדרון נחסם על ידי תהום גדולה שנפערה לרוחב המנהרה. באוויר מרחף אבק רב והקירות חורקים בעת שהם מתייצבים חזרה במקומם. ברור שהתהום הזו נפערה בימים האחרונים.
==============
אחרי קצת מאמץ, הצלחתם לחצות את התהום, בעיקר בעזרת זלדיר שהתגלה כקשרן חבלים מוצלח. בהמשך המנהרה, לן מספר לכם שבמערה הבאה שוכן “משתעלן הנבגים” האיום. אחרי קצת הסברים ותיאורים זלדיר מזהה שמדובר ככל הנראה בצמח הבסידורנד האיימתני. במשך זמן מה את מתכננים תוכנית ערמומית להתגבר על הבסידירונד

============
אחרי הליכה של כ-20 דקות במנהרה צרה, המסדרון נפתח את אולם עגול, כ-12 מטרים קוטרו. מרבצים עבים של פטריות מכסים את הרצפה והתקרה, וישנם כמה פתחים המסתעפים מן המערה להמשך. כל הפתחים הללו יורדים בכיוון מטה, ורק אחד, בכיוון צפון פונה כלפי מעלה. במרכז המערה מוטלות שתי גופות ליד ערימה גדולה שנראית כמו עירבוביה של חבלים ירוקים פונגליים.
==========
הבסידירונד, כך מסתבר, מת. שתי הגופות המוטלות על יד כנראה מתו בקרב האחרון שלהן נגד אותו בסידירונד שאף הצליחו להרוג. הגופות לבושות במדים של אבירי איומדה, אך במהרה אתם מגלים שהם נושאים נשקי מוט שאינם אופיניים לאבירי איומדה. חוץ מזה אתם גם מגלים בתוך ידיו של אחד מהם סמל עשוי זהב, בדמות ראש פר עם שתי עיניים מאבני חן אדומות. אוריון מגלה שזהו הסמל הטמא של השד בפומת.
ארבשניאל מספר לכם שתמיד הזהיר את האבירים שלשורותיהם הסתננו מאמיני בפומת, אך עד עתה לא היו לו הוכחות לכך. אנוויה רוצה כעת להגיע לפני הקרקע כמה שיותר מהר כדי להזהיר את יירבית’ מפני בוגדים נוספים. לן מספר לכם שבזמן האחרון הם נתקלים במנהרות באנשים כמו שני אלו המוטלים מתים כאן, ושהאנשים הללו עשו הסכם ברית עם אחד משבטי המונגרלים.
כל אחד מאבירי בפומת לובש חולצת שריון מעשה ידי אומן. לאחד מהם יש שיקוי, ולשני מגילה. מכיסיהם אתם אוספים 129 מטבעות זהב. הם לובשים כפפות שריון עם קוצים, ולכל אחד מהם יש נשק מוט – גלייב. אחרי שאתם מפשיטים את שני אבירי בפומת מכל הונם ורכושם, אתם ממשיכים במנהרות לכיוון נית’הולם.

============
כ-15 דקות הליכה במעלה המנהרה אתם מגיעים למערה מעוגלת בגודל של כ-7 מטרים. ארבעה מונגרלים שומרים על דלת אבן גדולה בקיר הצפוני של המערה. מאחורי דלת האבן שוכנת המערה של שבט נית’הולם
==============
ארבעת המונגרלים מאוד מופתעים לראות אתכם, אבל שיחה קצרה עם לן, בשפה שנשמעת כמו עירבוביה של טראם ואביסל, מרגיעה את הרוחות, ואתם עוברים את דלת האבן אל תוך המערה הענקית שבמרכזה שוכן הכפר נית’הולם על גבי אי סלעי באמצע אגם מיים שחור.

XP = 500 each

View
Day 2 (cont.) - Resting in Neathholm
17th of Arodus, 4713, Age of Lost Omens

מיד עם הגיעכם לנית’הולם, אתם נלקחים אל הצ’יף סול. הצ’יף מודה לכם מקרב לב על שהצלתם את קרל ועל שהחזרתם את שלושת המונגרלים הביתה. הוא מספר לכם מעט על הכפר ותושביו ועל כך שלאחרונה הגיעו האנשים מלמעלה וניסו לעשות עם נית’הולם איזה שהוא הסכם. צ’יף סול, בהדרכתה של אופולי המכשפה, סרב להסכם, והאנשים פנו לשבט אחר, אותו סול מכנה “הבוגדים” או “אוכלי הנבלות”. זהו שבט קטן יותר מנית’הולם, אך הוא ידוע כשבט תוקפן ואלים, והוא נמצא בדיוק בדרך שמובילה לפני הקרקע. סול אומר שהוא יכול לאחד לפחות חלק מהשבטים האחרים של המונגרלים כדי לעזור לקנבריס להלחם בשדים ולהשתקם, במידה והעיר למעלה עוד קיימת. הוא מבקש מכם לחסל את שבט הבוגדים בזמן שהוא שולח שליחים לכל השבטים האחרים. למרות שיש לו מחסור חמור באנשים (אם אפשר לקרוא למונגרלים האלו ככה) הוא מוכן שלן יצטרף אליכם כנציג של נית’הולם
לאחר מכן נפגשתם עם אופולי, הסמכות הרוחנית של נית’הולם. היא סיפרה לכם שיש לה קשר עם “המערה” ושמדי פעם הן מדברות זו עם זו. ברנט דיבר עם המערה גם, אבל למדתם מעט מאוד דברים חדשים והחלטתם לצאת לכיוון היציאה ולמפגש הצפוי עם שבט המונגרלים הבוגד.
כבר כמה דקות לאחר היציאה נתקלתם בזוג עטלפי אימה, ולאחר קרב לא קל החלטתם לחזור לנוח ולאגור כוחות לפני ניסיון שני למחרת.

XP=400 each

View
Day 3 - Lair of the Vile and Vicious
18th of Arodus, 4713, Age of Lost Omens

==============
מן הכפר הת-קרקעי הקטן נית’הולם, המנהרה מתפתלת בכיוון כללי לדרום מזרח, ואתם הולכים בה כ-25 דקות. לקראת סוף המסדרון אתם מבחינים שקירות המנהרה חצובים באיזמלים וכבר אינם מערה טיבעית לגמרי. במהרה המנהרה נכנסת אל תוך חדר קטן. בריקדות עשויות ממערומי אבנים ולוחות עץ מחלקות את החדר לשניים. מאחורי הבריקדות ניתן להבחין בפתח של מנהרה שאף הוא חסום לחצי גובה על ידי לוח עץ. בחדר שמעבר יש אור חלוש מאוד, אדמדם.
===============
בחדר זה נלחמתם בשני מונגרלים שתקפו מיד כשזיהו אתכם ובלי להתלבט יותר מידי. מיד בסיום הקרב הופיעו בפתח השני מונגרלים נוספים והחל קרב חדש שנגרר אל עבר האולם שמצידו השני של הפתח. בסיום הקרב מצאתם את עצמכם בחדר השני.

===============

החדר מצידו השני של הפתח הינו אולם גדול, כמעט מלבני. באוויר עומד ריח של בישול מעורב בריח זיעה. מספר שקי שינה (כ-10) מסודרים סביב בור בריצפה שבתוכו מלחשות גחלים לוהטות. על שקי השינה פרוסות שמיכות עור ופרווה. על גבי קירות המערה מתוחים עורות ועליהם מצויירות סצנות גסות של מונגרלים מעוותים צדים יצורי מערות כמו עכברושי ענק, עכבישים, עטלפים ומונגרלים אחרים. באמצע הקיר הצפוני ישנה דלת סגורה. בקיר המזרחי יש שתי דלתות. הדרומית מביניהן סגורה, ואילו הצפונית פתוחה וממנה מסתכלת עליכם לטאה לבנבנה בעלת עיניים ורדרדות ופה מזיל שובלים דוחים של ריר שקוף. היא מתחילה לנוע לעברכם בכבדות.
===============

הקרב מול לטאת המערות התפתח כאשר לתוך החדר נכנסה מהפתח הדרומי מונגרלית מצויידת בקשת ולאחריה שתי בנות-אנוש באפומתיות(?) שהגיחו מהדלת בקיר הצפוני. בסיומו של הקרב שזלדיר כמעט מצא בו את סופו, פזורות על רצפת החדר גופותיהן של שתי עובדות-שדים, מונגרלית ולטאה לבנבנה.
על גופתה של המונגרלית אתם מוצאים שני שיקויים, בדיד עץ, חולצת שרשראות מעשה ידי אמן, אלת עץ, קשת ארוכה מעשה ידי אמן ו-18 חצים, סמל טמא של בפומת’ עשוי מאובסידיאן. על גופותיהם של שתי נשות הכת את מוצאים שני בקבוקונים עם נוזל, שתי מגילות ולכל אחת מהם חולצת שרשראות מעשה ידי אמן, גלייב מעשה ידי אמן אצל אחת מהן וסקית’ מעשה ידי אמן אצל השנייה. לכל אחת מהן גם יש פגיון ופאוץ’ של חומרי קסם. לאחת יש סמל טמא של בפומת ולשנייה סמל טמא אחר שלאחר דיון קצר אתם מחליטים שהוא כנראה שייך לכת של דסקארי. בנוסף אתם אוספים מן הגופות עוד 54 מטבעות זהב.
=================

בחדר שלוש דלתות, אחת בקיר הצפוני ממנה נכנסו הבאפומתית והדסקארית, ושתיים בקיר המזרחי. תחילה בדקתם את הדלת השמאלית בקיר המזרחי ונכנסתם למאורה קטנה בה תלויים מן התקרה ווים חלודים. על חלק מהם מתנדנדות חתיכות בשר גדולות הממלאות את המאורה בריח מעושן מעורר תיאבון. ליד אחד הקירות עומדות כמה חביות שבהן קטניות, פטריות ומזון משומר אחר. הבשר מלוח מידי לחך האנושי אבל לא לחך של זלדיר. חוץ מזה אין כאן שום דבר מעניין.
=================

לאחר הביקור במזווה חזרתם לחדר בו התרחש הקרב ועברתם בדלת שבקיר הצפוני ממנה נכנסו הבפומתית והדסארית. הדלת מובילה אתכם אל מערה חצובה גדולה. לאורך הקירות שלה כמה מדפים חצובים בסלע שעל כל אחד מהם גופות משומרות או פוחלצים של עכברוש אימה, עטלפי מערות, לטאות ענק ונחשים. שני שקי שנה פרוסים זה לצד זה בפינה הדרום מזרחית של המערה. חיפוש מהיר בחדר לא מעלה דבר. דלת אחת מובילה מזרחה אל מסדרון ארוך המסתיים במערה קטנה עם פיר חצוב. בתחתית הפיר בריכת מיים. מהר מאוד גיליתם כי בבריכה מסתובבים כמה דגים גדולים עם שיניים חדות. בתחבולות וערמומיות חיסלתם את הדגים וירדתם למטה. הבריכה היא חלק מנהר תת-קרקעי הזורם מדרום-מערב לצפון-מזרח. בזבזתם כשעה וחצי על ההליכה במורד ובמעלה הנהר כדי לגלות שבשני הכיוונים המנהרה נהיית צרה מידי למעבר וטיפסתם בחזרה למעלה.
=================

חזרתם בחזרה אל החדר הגדול שבו התרחש הקרב. הגופות עדיין שם. הפעם עברתם בדלת הימנית שבקיר המזרחי. הדלת מובילה אתכם אל מערה חצובה בעלת צורה רבועה. בחלק הדרום מערבי של החדר ארבע אבנים מעוצבות פחות או יותר לצורה עגולה משמשות בתור כסאות סביב שולחן שגם הוא עשוי מבולדר מהוקצע. על כל כיסא מונחת כרית מצופה פרווה אפרפרה. על גבי השולחן עומדות כוסות חימר ופזורות קוביות משחק לבנות. במרכז החדר תלויה מן התקרה קערת מתכת מלאה גחלים בוערות המשרה אווירה חמימה ואור אדמדם. בפינה הצפון מזרחית של החדר יש דלת עץ סגורה, ובפינה הדרום מזרחית יש נישה קטנה עם פיר פעור בריצפתה
==============

חיפוש בחדר לא העלה דבר מעניין. ברנט החליט לבדוק את הדלת בקיר המזרחי והתחלק לתוך בור של קקי. אמבה שחיה בקקי ניסתה לאכול אותו, אבל הוא הצליח לצאת מזה בריא ושלם, רק מכוסה קקי. עוד כמה דקות חולפות בזמן שברנט חזר לנהר התת קרקעי כדי לשטוף את עצמו מהזוהמה.

לא שאני רוצה לקלקל לכם את הטיול הנחמד שאתם עושים פה הלוך וחזור במסדרונות חברים אומר הורגוס בזמן שאתם מחכים לברנט שיחזור, אבל אני מקווה שאתם גם מחפשים את הדרך לצאת מהמקום המזוהם הזה. אחרי הכל, בואו לא נשכח את מה שחשוב באמת, כמו למשל… להישאר בחיים? להציל את העיר שלנו? ואולי שמישהו יעצור את הגברת אנוויה לפני שהיא קופצת לתוך הבור זבל הזה שם!
אנוויה שוכבת על הארץ, ראשה מציץ לתוך הפיר החצוב ברצפה
לא שבמצבי אני יכולה לרדת לשם בקלות, אבל אני לא רואה סיבה אמיתית למה שהם ישאירו כאן סולם חבלים אם זה היה סתם בור לזבל או אפילו באר למי שתייה עונה אנוויה להורגוס למרות שהיא מסתכלת על זלדיר ומקווה לתגובה דווקא ממנו.
הסיירת הצעירה צודקת, מתפרץ ארבשניאל לדיון. למיטב הבנתי, ואני מדבר מתוך ניסיון רב שנים, אנחנו כרגע באמצע בסיסו של האויב. תפסנו אותם לא מוכנים וכבר חיסלנו חלק גדול מאנשיהם. אני חושב ששבעתנו יכולים לחסל את מי או מה שעדיין מכתים את המערות הללו בזוהמת שדים. ומכיוון שאנוויה כבר מצאה כאן את סולם החבלים הזה, והרי ברור לנו בכל מקרה שאין עוד דרך אחרת, אולי כדאי שננסה…
ואני חושב שאולי כדאי שתיתן למי שמסוגל להלחם ולא רק לדבר להוביל אותנו מאסטר ארבשניאל מתפרץ הורגוס לדבריו של האלף.
ובכן צר לי שאלו מאיתנו שפצועים מהווים מעמסה אדון גוורם. אנו נשתדל שלא להפריע יותר עונה ארבשניאל ומתיישב ביאוש על אחד מספסלי האבן. אנוויה קמה משפת הבור ונותנת להורגוס מבט זועם. אחר כך היא צולעת לכיוון השולחן ומתיישבצת גם היא.
באותו רגע, ברנט חוזר אל החדר.
==============

לפני שברנט ירד ראשון בסולם החבלים אל תוך הפיר, זרקתם למטה אבן-אור, מה שמיד עורר זעקות ונביחות מונגרלים במאורה שלמטה. ברור לכם שמי שנמצא למטה, ממתין לכם. ברנט ירד ראשון בסולם החבלים ומיד החל להתפתח בחדר קרב. החדר עצמו הוא לח וטחוב. טיפות מיים מנצנצות על הקירות ומתאספות לזרמים דקיקים המטפטפים אל תוך בריכה עכורה ליד הקיר הדרומי. בחציו המזרחי של החדר נבנו שתי בריקדות עשויות מערומים של אבן ועץ, ובקיר מאחוריהן דלת עץ כפולה, גדולה.
==============

מיד כשבראנט יורד מתחילים לטווח בו שני מונגרלים התופסים מחסה בין הבריקדות. בסיבובים הבאים של הקרב מצטרפים אל שני המונגרלים שני מונגרלים נוספים, שני טיפלינגים, שני כהנים של דסקארי ובפומת, ולבסוף גם הוסילה – מי שנראה שמנהלת כאן את העיניינים. הקרב נמשך זמן רב וגלש גם לחדר הבא שנמצא במזרח, אך לבסוף, למרות שהוסילה עצמה הצליחה להתחמק, הקרב מסתיים בנצחון של חבורת הניצולים מקנבריס. חיפוש מהיר על הגופות מעשיר אתכם בכמה וכמה מטבעות זהב, כלי נשק, שריונות, שיקויים, מגילות ועוד.
===============

לאחר שמסתיים הקרב אתם בוחנים את החדר אליו נכנסתם תוך כדי לחימה. שלוש קערות מתכת מלאות גחלים לוהטות תלויות מתקרת החדר ומאירות אותו באור כתום וחם. במרכז החדר עומד בלוק אבן המשמש כשולחן, ולצידיו ספסלי עץ ארוכים. כתם דם ענק מכסה את פני שולחן האבן. על הקיר המזרחי, משצאל לפיר נוסף העולה כלפי מעלה, תלויות על הקיר שתי גופות של מונגרלים שחוטים. דלת אחת מובילה דרומה, ואחת צפונה.
===============

לן מזהה את הגופות על הקיר – אלו הם מנהיג שבט המונגרלים והשמאנית של השבט. כנראה אנשי הכת של בפומת ודסקארי רצחו אותם כדי להטיל את אימתם על שבט המונגרלים. בראנט הוריד את גופותיהם באופן מכובד והניח אותם על שולחן האבן. אחר-כך עברתם בדלת הצפונית אל חדר קטן
===============

במרכזה של המערה הקטנה הזו עומד כן אבן ועליו קערת נחושת ובה גחלים בוערים. מול הקיר המערבי ערימה של פרוות ושמיכות המשמשת כנראה כמיטה. הקירות מעוטרים בחריטות וגילופים שונים. בחלק המזרחי של החדר ישנו שולחן עץ, ומתחתיו עומדת תיבת עץ גדולה.
================

לאחר קצת מאמץ זלדיר הצליח לפרוץ את המנעול של התיבה ולפתוח אותה. בתיבה יש בעיקר בגדים ושמיכות, אך ביניהם מצאתם גם שקיק עור עם אבני חן (שלוש לאפיס, שתי אבני-אודם, סיטרין אחת, ופנינה אחת). כמו כן מצאתם בתיבה שתי מגילות. בינתיים בראנט הכין מערימת הפרוות שתי ערימות נפרדות והניח את גופות המונגרלים השחוטים עליהן. למרות הפצרותיו של לן שאולי כדאי “להשאיר” את הגופות לרוחות המערה כנהוג אצלם, בראנט החליט שדווקא טוב יותר לשרוף אותן. ברגע האחרון הוא הבחין פתאום בקלף מקופל בין הפרוות וכך מצאתם את המכתב להוסילה
================

לאחר שקראתם יחד את המכתב והבנתם מעט יותר עם מי יש לכם עסק, חזרתם לחדר המרכזי ונכנסתם בדלת הדרומית. דלת זו הובילה אתכם אל תוך מערה גדולה ששימשה כנראה כבית מטבחיים. הריצפה מכוסה בכתמי דם ושאריות פרווה ובשר. ארבעה שולחנות אבן מוכתמים ועליהם סכיני קצבים וגרזנים עומדים בארבע פינות המערה.
================

לא מצאתם כאן שום דבר מעניין וחזרתם לחדר המרכזי. טיפסתם בפיר העולה למעלה, דרכו ברחה הוסילה במהלך הקרב.
===============

הפיר הוביל אתכם אל חדר גדול וארוך, בנוי אבנים מסותתות ובעל תקרה של קשתות. אלא שמישהו בנה כאן קירות לבנים מן הרצפה אל התקרה, היוצרים בתוך החדר מעין מבוך.
=================

התחלתם לצעוד בזהירות בתוך המבוך כשלפתע נתקלתם בשני יצורים מזעזעים – שני שדים דרטצ’ים! אלו השדים הראשונים שנתקלתם בהם מאז שנפלתם אל בטן האדמה. הקרב במבוך הקטן נשמך זמן מה אך שוב הוא הסתיים בניצחון שלכם. כעבור דקותיים נוספות של הליכה יצאתם מן המבוך אל תוך מסדרון ארוך העולה כלפי מעלה. 20 דקות לאחר מכן אתם מבחינים בתקרת המסדרון בסדרה של פירים המסתיימים ברשתות מתכת דרכם אתם מצליחים לראות שמיים אפורים מעוניים. סוף סוף מצאתם את הדרך אל פני השטח.
================

XP: 4,400 each

View
Day 3 (cont.) - Amid the Ruins
18th of Arodus, 4713, Age of Lost Omens

אתם עולים מן הביוב קרוב לפינה הדרום-מזרחית של חומת העיר. ממש לימינכם ישנה שורת מבנים הרוסים, אפילו כתושים – עדות לשד ענק שעבר כאן מכיוון צפון מערב (מרכז העיר) ולא רחוק מהנקודה בה אתם עומדים הוא פשוט ביקע את החומה וניפץ את המגדל הסמוך בדרכו הלאה אל מחוץ לתחומי העיר. העיר אליה אתם יוצאים ממערכת הביוב והמנהרות היא עיר שונה לגמרי מהעיר אותה ראיתם לאחרונה לפני יומיים וחצי. מתקפת השדים ורעידות האדמה להן היא גרמה הפכו את קנאברס לעיי חורבות מעשנות. האוויר מלא באבק שעדיין לא שקע, הרחובות קטועים על ידי תהומות שנפערו בקרקע או מבנים שהתמוטטו. שבילי הרס שהותירו אחריהם דמוני-ענק, כמו שביל ההרס שלימינכם, הם אולי תוואי הדרך הנוח יותר להליכה בין ההריסות. קו האופק המפורסם של קנאברס השתנה לחלוטין. מבצר “העפיפון” ומגדלי קתדרלת קליידוול הקדוש, שהיו עד לא מזמן בולטים בשמי העיר נעלמו לחלוטין. השמיים מכוסים בעננים אפורים ושחורים שמביניהם נראים מדי פעם הבזקי אור כתומים, אדומים או צהובים. נשרים מרחפים בשמי העיר, מחפשים שאריות מזון.

לאחר שאתם עומדים מספר דקות בשקט, מעכלים את ההלם והאובדן, הורגוס מדבר ראשון: “אני חושב שלפני שאנחנו עושים כל דבר אחר, צריך להגיע אל הבית שלי. כך אוכל להודות לכם על זה שהצלתם את חיי ולשלם לכם את הסכום שהבטחתי. אני הרי אדם שעומד במילתו”. אנוויה דווקא מבקשת להגיע לבית שלה ושל בת-זוגתה אירבת’ אשר נמצא בחלק המזרחי של נפת שער. לא רק שהיא רוצה לדעת אם יש לה עדיין בית, אלא שהיא גם רוצה לדעת אם אירבת’ נמצאת שם, או השאירה לה הודעה כלשהי. אירבת’ גם תוכל לעזור לכולכם, שהרי היא מפקדת במשמר הנשרים. ארוושניאל לעומת זאת חושב שהמהלך המועיל ביותר כרגע יהיה להגיע לספריית הכנף השחורה השבורה, שם נמאים חברים שלו שיוכלו לעזור לו ולכם להבין טוב יותר את מה שהתרחש בעיר ביומיים האחרונים. אוריון דווקא רוצה לרוץ אל הבית של אמו שנמצא בסמוך למקדש דזנה ברובע השער הצפוני, ואילו זלדיר לא היה עוצר אותו, הוא בוודאי כבר היה יוצא לשם לבדו. בלשונו החלקלקה הצליח זלדיר לשכנע את כולם שעדיף דווקא להגיע לאזור המקדשים של רובע השער הדרומי, שם אולי יהיו כהנים שיוכלו לטפל בפציעות ובמחלות שדבקו בכם ביומיים האחרונים.

הדרך אל רובע השער הדרומי עוברת יחסית בשקט. ככל שאתם מתקדמים בדרך, ההרס כאן נראה מעט פחות ויש אפילו בתים שעדיין עומדים בשלמותם. באזור השוק אתם נתקלים במספר עכברושי אימה שכנראה עלו מן הביוב, אוכלים גופה. דיון קצר ביניכם מעלה את העובדה שאכן זוהי הגופה הראשונה שאתם רואים בעיר מאז עליתם מהביוב. בכל מקרה, אתם מנצחים את העכברושים ומבעירים את גופת המת.
כאשר אתם מגיעים אל מתחם המקדשים אתם מגלים שהניצולים הקיפו אותו בבריקדות עץ מאולתרות. השומר שעומד על הבריקדה מכניס אתכם פנימה לאחר דיון קצר. במתחם שני מקדשים – של טוראג ושל אבאדר. ישנם במתחם כ-10 אנשים שעובדים על שיפור הבריקדות, שמירה וטיפול בעשרות פצועים השוכבים בתוך שני המקדשים. במקדש של טוראג אתם פוגשים את בלזץ – גמד המשמש בקודש במקדש. הוא נראה עייף ומתוסכל, וברור שלא ישן כבר שעות ארוכות. אתם מבינים ממנו שאף אחד מן הכהנים של אבאדר או של טוראג לא חזר מן הטקס לפני שלושה ימים. הוא הצליח לרכז כאן במקדשים את הניצולים של רובע השער הדרומי והסביבה, לבנות את הברקידות ואפילו להגן על המתחם מפני התקפה של טיפלינגים. הניצולים גם אספו את הגופות שהיו פזורות ברחובות הרובע והביאו אותן לקבורת אחים בשדה שמעבר לשער. מכיוון שמעטים בלבד מהם באמת מסוגלים עדיין לתפקד, הוא לא שלח בינתיים שליחים למקומות אחרים בעיר לחפש ניצולים, אבל הוא כן שלח שליח לעיר הבירה נרוסיאן כדי לספר למלכה מה התרחש בעיר, וישנן גם שמועות שהצבא של מנדב בדרך להושיע, אך מי יודע כמה זמן יקח עד שהם יגיעו לכאן?.
אתם נשארים במקדש לעזור לטפל בפצועים, אך מה שבאמת צריך כאן זה מזון, שמיכות וציוד רפואי. הורגוס מספר שיש לו בבית הרבה ציוד שהכין בדיוק לימים כאלו, ואם תקחו אותו אל הבית שלו הוא יתן לכם כמה שיוכל. הרעיון נשמע טוב, וארוושניאל מציין ש ספריית הכנף השבורה נמצאת בדרך אז אולי כדאי לעבור שם. אתם לוקחים אתכם שלושה אנשים מהמקדש כדי לעזור לסחוב ויוצאים לדרך.
אחרי שאתם מתקדמים כרבע שעה ברחובות הפחות-או-יותר בסדר של אזור רובע השער הדרומי, יללה נוראית מפלחת את אוויר הערב. היללה חודרת דרך האוזניים אל תוך הלב והנשמה – זלדיר נופל על ברכיו בזעקות שבר. מתוך אחת הסמטאות פוסע יצור כלבי מוזר – ספק זאב בלהות ענק ספק דורבן. בראנט מזהה אותו כ"צווחן" והוא מסביר באדישות מסויימת על היצור המסוכן שעומד מולכם. שניים מן האנשים שמלווים אתכם בורחים מיד בתום ההסבר, ואחר-כך נפתח הקרב ממנו אתם יוצאים מנצחים.
רבע שעה אחר כך אתם עומדים מול מבנה ספריית הכנף השחורה השבורה. נראה שהמבנים סביב הספריה נותרו יחסית שלמים, ואילו הספריה עצמה היתה מטרה לנזק מכוון ורב. מן המבנה נותרה החזית וקירות הקומה הראשונה ותחילה נראה שלא נשארה שם נפש חיה. ארוושניאל נופל על ברכיו וזועק בצער על אובדן כל חבריו. בכל זאת אתם מחליטים לבדוק את המבנה, וכאשר אתם מתקרבים אל הדלת אתם שומעים מבפנים דיבורים. הצצה פנימה מגלה לכם כי יש בפנים חמישה ספרנים שנכלאו או נלקחו כבני ערובה על ידי שני טייפלינגים ולוחם הלבוש בשריון אבירים. ארבעה מן הספרנים כבולים בפינת האולם, וספרנית נוספת עורמת ערמה ענקית של ספרים במרכז תוך שהלוחם מאיץ בה להזרז והטיפלינגים צוחקים בהנאה. אחרי כמה התלבטויות והכנות טקטיות אתם פורצים אל תוך המבנה. בקרב שמתפתח שני הטיפלינגים מחוסלים במהירות. הלוחם, כך מסתבר לכם, הוא ככל הנראה אביר של איומדה שאיבד את דרכו ואולי אף את שפיותו. בנסיונות השכנוע של בראנט להחזיר את האביר האבוד לחיכם של האלים מסתבר לכם כי הוא חושב שהמצב אבוד, שהאלים עזבו את קנאברס ואת מנדב. הוא מאיץ בכם להצטרף אליו ואל צבאות השדים של פצע העולם שאולי ירחמו עליכם אם תבצעו מספיק מעשים נוראיים. הוא מספר לכם שאפילו הלורד הולרון מת, וגופתו מוצגת לראווה על החומות. לבסוף אתם מבינים שאין מנוס ואתם נאלצים לחסל גם אותו.
מיד בסוף הקרב חלק מן הספרנים מתקבצים סביב ארוושניאל. נראה לכם כי חלק מהם מעריכים אותו מאוד, ואילו חלק חוששים ממנו או רוכשים לו יראת כבוד. במהרה מסתבר לכם שהקומות העליונות של הספריה שימשו בתור המפקדה הסודית של מסדר “שומרי הסף”, שארוושניאל נמנה עליהם.
הספרנים מודים לכם מקרב לב על שהצלתם אותם. פינה, מי שנראית שמנהלת כאן את העיניינים, סיפרה לכם שביום המתקפה על קנאברס הספרנים סגרו את עצמם בספריה, בתקווה שקסמי ההגנה של המקום יגנו עליהם לפחות עד ששומרי הסף ישובו מן הטקס בכיכר הקתדרלה. כאשר בודדים משומרי הסף חזרו, הם אספו את חפציהם במהירות ויצאו החוצה. איש מהם לא חזר מאז. מי שהרס את הספרייה עצמה היה יצור נוראי שהגיע מעט אחר-כך. כל גופו היה מכוסה בתולעים מתפתלות זו בתוך זו עד שנראה היה כי הוא עצמו עשוי מהן. הוא הצליח לעבור את ההגנות הקסומות של הספריה בזו אחר זו עד שנכנס פנימה עם קבוצת שדים שהתלוו אליו. הם התעלמו לגמרי מהספרנים שהסתתרו בין המדפים, ועלו לחפש משהו בקומות העליונות. לאחר שמצאו את מבוקשם (או כשלא מצאו את מבוקשם) הם החלו להשתולל ולהחריב את הביניין עד שלבסוף עזבו כלעומת שבאו. מאז הסתגרו הספרנים בהיכל הכניסה של הביניין ההרוס. הם לא פתחו את הדלת לאיש עד שהתדפק עליה היום האביר שהרגתם. הספרנים חשבו שמדובר באביר שזקוק לעזרה ולכן פתחו את הדלת – מעשה שהתברר כטעות גדולה, וההמשך כבר ידוע לכם. כדי להשיג מזון הספרנים היו עושים סיורים בבתים נטושים בחיפוש אחרי מיים ואוכל. מדי פעם הם היו נתקלים בניצולים אחרים, אבל מכיוון שבימים אלו קשה לדעת מי אויב ומי ידיד הם בדרך כלל הסתתרו או ברחו ולא דיברו עם אנשים אחרים. לטענתם הם הבחינו גם באנשים השייכים לכתות עובדי שדים שמסתובבים חופשי בעיר – בעיקר הכת של דסקרי אבל גם הכת של באפומת ואולי של שדים אחרים גם כן. הם מספרים לכם על ניצולים שאולי נמצאים בחנות בשם “טופז סולושנז” לא רחוק מכאן. הורגוס אומר שהוא מכיר את החנות. זוהי חנות של צמחי מרפא, שיקויים פשוטים וחפצי אלכימייה שמנוהלת ע"י ננס בשם אייון טופז.
מכיוון שהחושך מתחיל כבר לרדת, אתם מחליטים להעביר את הלילה בספרייה.

XP=1150 each

View
Day 4 - Search and Rescue
19th of Arodus, 4713, Age of Lost Omens

בוקר אפלולי עולה על הספריה בה העברתם את הלילה. זלדיר מרתיח קפה ובראנט נראה עייף – ברור ששנתו היתה טרופה והוא התקשה לעצום את עיניו. מדי פעם הוא מנקר. על כוס קפה של בוקר אתם מנהלים שיחה ומנסים להחליט מה לעשות היום. אנוויה חוזרת על ההצעה ללכת לבדוק אם בת-זוגתה אירבת’ נמצאת בבית. הורגוס דורש שתקחו אותו לביתו, שם גם תוכלו לקחת שמיכות ומזון לניצולים – הרי בשביל זה יצאתם ממתחם המקדשים. הוא מכריז שאם לא הולכים לאחוזה שלו עכשיו, הוא ילך לשם בעצמו. לבסוף, בלי סיבה ברורה, אוריון מתעקש ללכת ל כיכר המחסנים וכנראה שבנחישות ובתקיפות הוא משכנע גם את האחרים. אתם יוצאים לדרך. אנוויה מצטרפת אליכם, אך הורגוס וג’לינס (הבחור שאספתם במקדש כדי לסחוב – כן, יש לו שם, ותחביבים, ואמא שאוהבת אותו) נשארים מאחור בספריה.
העננים האפורים עדיין מכסים את השמיים. מדי פעם הם מבזיקים באור כתום צהוב או אדום, אך על הקרקע ההרגשה רגועה יותר. פחות ענני עשן מתמרים אל השמיים – כנראה שמה שיכול היה להישרף, כבר נשרף. אתם הולכים לאורך החומה המפרידה בין מחוז שער ובין מחוז קנאבריס החדשה עד שאתם מגיעים לשער ועוברים בו. האזור הזה של קנאבריס החדשה נראה מעט פחות פגוע. כמה בתים וחנויות עדיין עומדים בשלמותם.
מרחוק אתם שומעים לפתע רעש וצעקות, ואחר כך קולות של שבירה וניפוץ. אתם ממהרים לכיוון הרעש ומגיעים לפתחה של חנות בגדים קטנה. על השלט מעל הכניסה צבועות באותיות כחולות המילים “מידות טובות”, ומתוך החנות ממשיכים להישמע קולות הנפץ. זלדיר מציץ בחלון קטן ומבחין ביצור אנושי בעל פני עכברוש שפשוט מחריב והורס כל מה שבחנות. ברנט מזהה אותו כשד אברקאדילו – שדים הנודעים באהבה שלהם להשחטת כל מה שטוב ויפה. אתם נלחמים באברקדילו ומנצחים אותו, אולם במהלך הקרב הוא מצליח לנפץ לרסיסים את החרב של בראנט – אותו נכס משפחתי, או ירושה העוברת כבר כמה דורות במשפחת דה-גארס.
בלטיס ונירה לומיס, בעלי החנות “מידות טובות”, הסתתרו ביניתיים בחדר השינה. כאשר הם מבינים שחייהם ניצלו הם מודים לכם מקרב לב. נירה מייד מציעה לכם בגדים חדשים – הדבר היחיד שיש להם לתת לכם. היא מתחילה למדוד את מידות הגוף שלכם תוך כדי שאתם מנסים להסביר לזוג המבוגר שכדאי להם ללכת ולהצטרף לניצולים במקדשים. השניים תחילה מסרבים בטענה שאפילו חלק מהאבירים שהם ראו מאז פלישת השדים מתנהגים כמוכי שיגעון וגורמים בעצמם לא פחות נזק מהשדים. לבסוף את משכנעים אותם ואומרים להם להכין את כל הציוד שהם צריכים איתם, ומבטיחים להם שאתם תגיעו לאסוף אותם מאוחר יותר.
מ"מידות טובות" אתם ממשיכים לכיוון כיכר המחסנים. אוריון מכוון אתכם לא אל הכיכר עצמה אלא אל קבוצת בתי מגורים הנמצאים בצמוד אליה. ככל שאתם מתקרבים אוריון נראה לחוץ יותר וממהר יותר. המבנים הרוסים לגמרי, ואתם נכנסים אל אחד מהם ועולים אל הקומה השנייה. הבית ריק מאנשים או גופות. הגג התמוטט פנימה. בין ההריסות אינכם מוצאים דבר. אוריון נכנס לאחד החדרים, מתיישב על אחת המיטות ומתחיל למרר בבכי. מסתבר שפה גרה שילה, חברת ילדות שלו. בזמן שאתם מחכים שאוריון יתאפס על עצמו זלדיר קולט זבוב מפלצתי ענק שמטפס על הקיר החיצוני של הבית. לפני שהוא מספיק להזהיר את כולם, שלושה זבובים נוספים נכנסים פנימה. אלו הם זבובים דמוניים – מין חרק שהתפתח בפצע העולם מאז השתלטו עליו השדים. הקרב מול הזבובים קשה באופן מפתיע וכמעט עולה בחייהם של זלדיר ואנוויה. לאחר שנגמר הקרב ואוריון אוסף צעיף של שילה למזכרת מאהבתו האבודה, אתם מחליטים שמסוכן להישאר כאן ויורדים לכיוון כיכר המחסנים.
כיכר המחסנים נפגעה קשה במתקפת השדים על קנאברס. את הכיכר חוצה תהום עמוקה בחצי קשת מכיוון מערב לדרום. מרבית המחסנים הרוסים לגמרי או שרופים. רק שלושה מחסנים בחלק הצפוני של הכיכר עומדים עדיין. אחד מהם פרוץ, והשניים האחרים עדיין נעולים. חיפוש במחסנים לא מעלה שום דבר שיכול לעזור לכם כרגע.
מצידה השני של התהום עומד עדיין המנוף של כיכר המחסנים. בראנט עולה לשם כדי להשקיף על העיר מלמעלה. המחזה הנגלה לעיניו מחריד – העיר העתיקה נהרסה כמעט כולה. מן המקדש של איומדאה וקתדרלת קלידוול הקדוש לא נותר כמעט זכר. העפיפון וכל המבנים שהיו סמוכים אליו הפכו לאבק וברדיוס של כ-100 מטר סביב המקום שבו עמד המבצר המפורסם של קנאברס יש עתה מישור שטוח של עפר שרוף. בחלק הצפוני של מחוז שער, הוא מבחין בשרידי המקדשים של סארנריי ושיילין שרופים וממוטטים. מעבר לחומה הצפונית, מחנות האבירים נראים הרוסים, שרופים וריקים מאדם. למרות שאזורים נרחבים בעיר עדיין עומדים ללא פגע, לפחות כך נראה מרחוק, ההרס והנזק נראים בכל חלקי העיר.
לאחר התמוטטות עצבים קלה של בראנט לנוכח המצב הקשה של העיר אתם שמים פעמיכם לחנות של טופז, שם שמעתם מן הספרנים שישנם מספר ניצולים. הדרך אל החנות עוברת ללא תקלות. החנות עצמה כמעט ואינה פגועה, רק הדלת הראשית תלויה על ציר אחד ועומדת מעט באלכסון. דרך החריצים בחלונות אתם מבחינים בשלוש דמויות אנושיות בפנים. בזהירות אתם נכנסים פנימה ומזהים שלושה שכירי חרב השייכים לקבוצה קיקיונית המכונה “עורבי האבק”. מתפתח ביניכם דיון ארוך בו הם מנסים לשכנע אתכם לעזוב ולחפש לכם מקום מקלט אחר כי הם מצאו את החנות הזו ראשונים. אחר-כך הם אומרים שגם כך הכל כבר אבוד, השמועות מספרות שאפילו נרוסיאן, עיר הבירה, נהרסה על ידי שדים, ועדיף לכם לעשות כמוהם – להשיג כמה שיותר ביזה וכסף, ולנסות לברוח. למרות הנסיונות שלכם לשכנע אותם להצטרף לשאר הניצולים נראה שהשלושה הללו דווקא נהנים מהמצב. בימים האחרונים הם אספו שלל לא קטן שבזזו מהבתים בסביבה. העסק מסתיים בקרב שככל הנראה היה בלתי נמנע כבר מן הרגע שעברתם בדלת השבורה.
בסופו של הקרב אתם אוספים את הביזה שלהם שכוללת 122 מטבעות זהב, 418 מטבעות כסף, סט סכום מכסף, גביע עשוי מפליז, דיוקן קנבאס של אדם צעיר בלבוש מהודר, בקבוקונים של חומצה, אש אלכימאים, נוגדן-רעלים(2), מיים קדושים, 3 קליעים קסומים לרובה קשת, ושני שיקויים. על הריצפה אתם מוצאים פתק מקומט ובו מכתב מאיגון טופז, הבעלים של החנות. המכתב ממוען להוסילה.
החנות עצמה היא חדר אחד יחסית גדול, עם שני דלפקים ארוכים לאורך הקיר הצפוני והמערבי, והרבה מדפים לאורך הקירות כולם. נראה שהחנות נבזזה, או שמוצרי הממכר נלקחו כאשר היא ננטשה כפי שמלמד המכתב שמצאתם. בינתיים הנשיכות שקיבלתם לא מזמן מהזבובים מתחילות להשפיע – אנוויה, זלדיר ואוריון מתחילים להרגיש רע מאוד.

בפינה הצפון מערבית ישנו גרם מדרגות קצר היורד לחדרון ובו כמה ארגזים. בקצה המדרגות אתם מגלים דלת סתרים הנפתחת אל המרתף. האוויר כאן דחוס, לח ומריח כמו אדמה רטובה. מן התקרה תלויות שרשראות של בצלים, שורשים ועלים. הריצפה מכוסה בטחב ירוק. לפני הקיר המזרחי עומד שולחן ועליו עומד פסלון של אישה שחלק גופה התחתון הוא של נחש ויש לה שלוש זוגות ידיים. בזוג העליון והתחתון היא מחזיקה מצילתיים, ובזוג האמצעי היא מחזיקה בכל יד חרב. בקבוק עם פקק שעם עומד מול הפסלון. תיבת עץ עומדת מתחת לשולחן, ועל הקיר מעל השולחן מצוייר באדום כוכב מחומש המקיף ראש של עז.
אתם מזהים את הסמל המצוייר על הקיר כסמל של באפומת המועדף על ידי בני אנוש שעובדים את השד הזה. גילוי קסם מגלה כי יש קסם בציור, בבקבוק ובפסלון. בראנט עושה כמה צעדים ראשונים לכיוון השולחן ולפתע בוקע קול מן הציור שבקיר. “אההה… אני מקווה שאתם עבדים של איומדיאה, חבל יהיה לי אם קבלת פנים כל כך מיוחדת מהאדון באפומת בכבודו ובעצמו תתבזבז על סתם אנשים פשוטים!”. הקול הוא קול מעט צווחני, של ננס. מייד בסיום המשפט הפסלון מתחיל להניף ידיים – המצילתיים מקישות ברעש מעצבן והחרבות נוקשות בבקבוק ומנפצות אותו. לרגע אתם מבחינים בענן שקוף הנפלט מן הבקבוק ומתפשט בחדר. לשמחתכם, רובכם מחוץ לטווח שלו, ורק בראנט שמוצא את עצמו בתוך הענן, לא מושפע מן הרעל.
באותו זמן, מתוך ערימת ענפים, עלים, פטריות וטחב בפינת החדר מתרומם יצור הדומה לסוג של שורש דמוי אדם. זלדיר מזהה אותו כמנדרגורה. היצור המוזר נלחם בכם כדקה אבל אתם גוברים עליו. בינתיים, למרות שמצבם של אוריון ואנוויה מתייצב, מצבו של זלדיר הולך ומחמיר. צעצוע המרילית’ המעצבן ממשיך לעשות רעש וזלדיר מתעצבן ויורה בו קליע – הפסלון נופל לריצפה עם חץ נעוץ בראשו, אבל ממשיך להרעיש עד שאוריון לוחץ על כפתור כיבוי. בתיבה מתחת לשולחן אתם מוצאים חמישה סמלי קודש של איומדיאה, ומעליהם פתק ובו כתוב בכתב ידו של איגון טופז: “אנחנו כבר לא צריכים את אלו, אבל אני מניח שאם שרדתם את כל ההפתעות שלי, יהיה זה פשוט גסות רוח מצידי להשאיר לכם תיבה ריקה לגמרי!”. אוריון מסנן משהו על חוש ההומור של ננסים, וזלדיר לוקח את סמלי הקודש.
אתם יוצאים מהחנות של טופז ועושים דרככם בחזרה ל"מידות טובות". בלטיס ונירה מחכים לכם שם, מוכנים לתזוזה. אתם אוספים את הציוד שלהם, ולוקחים אותם למתחם המקדשים הדרומי. אחר-כך אתם הולכים למקום בו השארתם את לן, שעדיין מחכה לכם. הוא מספר לכם ששבטי מונגרלים נוספים כבר שולחים לוחמים, ובקרוב הם יגיעו לעזור לעיר, ואתם מכינים אותו להגעת ניצולים מחר בבוקר. אתם שבים למקדשים. בינתיים נראה שזלדיר לא ישרוד את הלילה, ומערכות הגוף שלו מתחילות להיסגר בזו אחר זו. למרבה ההפתעה, לקראת שעת השינה מצבו קריטי אך יציב.
בלילה בראנט נושא נאום חוצב לבבות על הצלת האנושות כולה ומסביר לכל הניצולים במתחם שמחר בבוקר תעבירו אותם למקום בטוח יותר מתחת לפני האדמה שם המונגרלים ידאגו לשלומם, ואז אתם הולכים לישון. במהלך הלילה בראנט חולם חלום נוסף בו האלה סארנריי מובילה אותו בין סימטאות העיר ההרוסה אל בית שלא נותר ממנו אלא גל אבנים. באחד מבלוקי האבן תקועה חרב שלהבה עשוי זהב.

View
Day 5 - A Safe Haven
20th of Arodus, 4713, Age of Lost Omens

עוד בוקר מדוכדך עולה על העיר קינאברס, ואתם מתעוררים במתחם המקדשים הדרומי. זלדיר במצב גרוע, ואוריון משקיע קסמים רבים כדי לשפר את מצבו שיוכל להצטרף אליכם במשך היום. אחרי התארגנות והכנות את מובילים את הניצולים של מתחם המקדשים הדרומי אל הפתח המוביל אל מערכת הביוב. חוץ מהתקלות קצרה במספר נשרים שהגיעו מפצע-העולם לחגוג על הפצועים והמתים, המסע עובר יחסית בשקט. אתם מורידים את הניצולים אל מתחת לקרקע ולן לוקח אותם איתו למערות של השבט שחיסלתם. אתם מחליטים ללכת מכאן לסיפריה לבדוק מה קורה עם הספרנים וארוושניאל.
בהגיעכם לספריה אתם מגלים שהורגוס וג’לינס עזבו אתמול והלכו לאחוזה של הורגוס. חוץ מזה לא השתנה דבר. הספרנים לא הצליחו עדיין להחליט אם הספרים חשובים יותר מהחיים שלהם, וגם ארוושניאל קצת מבולבל בעיניין הזה כנראה. בכל אופן, הוא מצא עבורכם מעט מידע על התולעת המהלכת. לבסוף הוא מציע שאם תמצאו עגלות, הם יוכלו להציל את כל הספרים. אתם מבטיחים שבהמשך היום תביאו להם עגלות. אתם מחליטים ללכת לבית של אנוויה שכבר עומדת לפרוץ בבכי מרוב דאגה לבת זוגתה אירבת’, ובדרך לעבור באחוזה של הורגוס.
באמצע כל החורבן וההרס, האחוזה של הורגוס גוורם היא סוג של נס. הבית עומד שלם, הגינה מלבלבת, ולא נראה כי המתחם כולו ספג נזק כלשהו. למרות שמיד מתעורר אצלכם חשד שהורגוס הוא משת"פ, אחרי שיחה קצרה וארוחה דשנה אתם מבינים שגם הורגוס מופתע לא פחות ממכם מכל העיניין. אמנם המשרתים והשומרים של האחוזה ברחו עם כל מה שהם הצליחו לגנוב ממנו, אבל עדיין יש לו מספיק חפצים בעלי ערך או שימוש במרתף ובחדרים שונים באחוזה. ג’לינס, לקח ממנו כמות יפה של שמיכות וציוד רפואי ויצא למתחם המקדשים הדרומי כבר אתמול בצהריים (אתם יודעים שהוא מעולם לא הגיע…). הורגוס מודיע לכם שהוא מתכוון לאסוף את מטלטליו ולעזוב את העיר לחפש לעצמו מקום בטוח, ומזמין אתכם להצטרף אליו. לאחר שאתם מסרבים הוא אומר שישאיר לכם את הבית פתוח ואת כל הציוד שיש לו כדי שתוכלו להשתמש בבית למנוחה ובציוד כדי לעשות טוב למי שצריך – אבל הוא לא נשאר כאן בכל החרא הזה.
מכאן אתם ממשיכים לבית של אנוויה ואירבת’ באזור הצפוני של העיר. כמה דקות אחרי שעזבתם את הבית של הורגוס אתם מבחינים בקבוצת אבירים – שלושה במספר – העומדים מול מזבח קטן של סארנריי. לפני המזבח כורעת ברך נערה צעירה. למרות שאין שם כרגע איזו התרחשות אלימה, יש לכם תחושה שהבחורה הצעירה לא תצא בחיים מכל המצב הזה אם לא תעשו משהו. אוריון נזכר באגדת עם מנדבית המספרת שאם מורחים דם של בתולה על חרב, החרב תגרום לשדים לנזק רב יותר. אתם מחליטים לעצור את טקס הנוראי לפני שהוא מתחיל. בראנט משוחח עם שלושת האבירים, ובעיקר עם זלדה שמנהיגה אותם, ומצליח לשכנע אותם לחזור בהם מן הרעיון להקריב את הבחורה הצעירה. במהלך השיחה אתם למדים כמה עובדות או שמועות מצערות, כמו למשל שהמלכה גאלפריי גילתה את פרצופה האמיתי, היא בעצמה שדה (סקאבוס) והיא ברחה אל תוך פצע העולם ובגדה בכולם! חוץ מזה הנערה מספרת לכם שהיא שמעה באפומתים מדברים על זה שארילו וורלש בכבודה ובעצמה אמורה להגיע בקרוב לקנאבריס כדי לקבל את השליטה בעיר לידיה.
אחרי הדיון הארוך עם שלושת האבירים, שניים מהם מלווים את הנערה אל פתח הביוב ואל שאר הניצולים בעוד זלדה מצטרפת אליכם. אתם ממשיכים בין ההריסות לכיוון צפון, כשלפתע מן הגגות מסביבכם יורד עליכם מטר של חצים שמרביתו מכוון לגופו של זלדיר. מהמשך הרחוב מגיעים בריצה וחרבות שלופות קבוצה של חמישה אבירים, אך לפני שמתפתח קרב רציני, האבירה שמובילה את הצוות צועקת לחדול אש. מסתבר שזוהי אירבת’ תיראבייד, בת זוגתה של אנוויה.
המפגש בין אנוויה ואירבת’ מרגש עד דמעות. הן מתחבקות דקות ארוכות ושתיהן מזילות דמעות של רווחה. אנוויה מציגה אותכם בפני אירבת’, וחצי האורקית מודה לכם על שהחזרתם לה את אנוויה בריאה וכמעט שלמה. היא מבטיחה לעזור לכם בכל דרך שתוכל, ומספרת לכם שהיא ומשמר הנשרים מתבצרים בפונדק “לב המגנים” משם הם מנהלים קרבות נגד השדים ועוזריהם ומנסים להחזיר לעצמם שליטה בחלקים מהעיר עד שהצבא של מנדב יגיע להושיע את קנאברס. מבלי לבזבז זמן נוסף אתם מלווים על ידי קבוצת האבירים אל לב המגינים שם תמצאו סוף סוף מקום בטוח לנוח בו.

Defender’s Heart
הפונדק הגדול ביותר בקנאברס, בניין אבן גדול ומוצק, שרד את מתקפת השדים ובמהרה הבינו האבירים והלוחמים ששרדו בעיר כי זהו המקום הטוב ביותר לנהל ממנו את המערכה נגד השדים של פצע העולם. רוב האבירים שהגיעו לכאן שייכים למשמר האבירים שלקח תחת חסותו את קבוצות האבירים האחרות שנותרו ללא הנהגה לפחות עד שהצבא המנדבי יגיע לעזרת העיר.
למרות שהפונדק מנוהל בדרך כלל על ידי קימרות’ אוטאי, הוא כעת נמצא בשליטה כמעט מוחלטת של אירבת’ טיראבייד – הקצינה בעלת הדרגה הגבוהה ביותר מבין כל הניצולים. יחד עם עוד כמה אבירים ושומרים למודי קרבות, אירבת’ העבירה את הימים האחרונים באיסוף מודיעין, הכנת תוכניות קרב והשתלטות על חלקי העיר הצפוניים מידי השדים ועוזריהם, וכן בשמירה על מוראל גבוה בקרב הניצולים תוך שהיא מבטיחה שהצבא המנדבי נמצא בדרך ויגיע בתוך ימים ספורים להציל את קנאברס.
המבנה הגדול מוקף בבריקדות עץ שהקימו האבירים, ועליהן מוצבים שומרים בכל כמה מטרים. בביניין עצמו לוחמים חמושים בקשתות נמצאים כמעט בכל חלון. בין הלוחמים והאבירים מסתובבים סוחרים ותושבים מן העיר שנעקרו מבתיהם. כמעט 250 ניצולים התאספו כאן, וביניהם גם אמא ואחות של אוריון. אתם מקבלים חדר בו תוכלו להניח את הציוד שלכם ולנוח כמה שתצטרכו, וגם ארוחה חמה אחת ביום שמשמר הנשרים דואג להעניק לכל ניצול.
כהנים זוטרים של איומדה, סרנריי ודזנה הקימו כאן קפלות קטנות והם מספקים שירותי דת חינם לכל דורש. סוחרים הקימו בחצר הפונדק דוכנים בהם הם מוכרים חפצים פשוטים ומשמר הנשרים מנסה לנהל חיים אזרחיים תקינים במקום, למנוע תיגרות, גנבות וכדומה.
לקראת ערב אתם מוזמנים לכינוס קודקודים כדי לדווח על מה שעבר עליכם ועל המידע שאספתם.

===============

דמויות פצועות יכולות למצוא כאן מרפא בחינם, ולרפא את הנקודות פגיעה וגם נזק לתכונות השונות.
בדוכנים ניתן למצוא סחורות שמחירן אינו עולה על 100 מטבעות זהב.
חפצים שמחירם בין 100 ל-800 מטבעות זהב ישנו סיכוי של 50% למצוא, וכל חפץ שמחירו בין 800 ל-1500 מטבעות זהב ישנו סיכוי של 20% למצוא. אין כאן חפצים שעלותם מעל ל-1500 מטבעות זהב.

View

I'm sorry, but we no longer support this web browser. Please upgrade your browser or install Chrome or Firefox to enjoy the full functionality of this site.