Pathfinder (Wrath of the Righteous)

Minutes of the Survivors Defense Comitee (SDC)
Night of the 21st of Arodus

Present:

Word got out about the attack on Kenabres, and the Mendevian army is on its way, but rumors abound that Nerosyan and other cities along the border are facing their own plights. So far, the Eagle Watch is relatively certain that none of the other border cities have suffered as great a defeat as Kenabres, but they can confirm that this city’s Wardstone has been destroyed and that as a result, the entire network of Wardstones has diminished in power to a shadow of its former strength.
As horrific as recent events have been, we’ve come to realize that they are, in fact, merely a prelude. The assault on the city was nothing more than opening gambits. The Worldwound is on the march in a more concentrated assault than we’ve seen since the fall of Drezen. The end of this hundred-year-war is upon us, and it falls to us to ensure victory.
The Templars of the Ivory Labyrinth were scattered, those who serve Deskari, Lord of the Locust Host, remain concentrated in Old Kenabres. What we’ve heard from within is ominous. The cultists are waiting for the vile witch Areelu Vorlesh to arrive and take possession of Kenabres.
When the Wardstone was destroyed, it exploded and destroyed the Kite. The network along the border failed, but did not fade completely. We believe this is because a significant portion of our wardstone still exists, and that the cultists have taken it to the old garrison in Old Kenabres. From what we’ve learned, they’re hoping to engineer a way to somehow reverse the field generated by the Wardstones – essentially, to use our own greatest defense as a devastating weapon.
The attack on Kenabres had a predictable result: causing the crusade to gather at the border to defend it. I believe that Areelu was counting on the massing along the border, and that if she can corrupt the Wardstone field, she can strike a devastating blow against us all. In effect, we’ve lined up for the slaughter.
Vorlesh is surely seeking some object of great Abyssal power, likely the Nahyndrian crystal mentioned in the missive you recovered, and with it she intends to turn the source of our hope into an unimaginable nightmare. We cannot hope to evacuate everyone from the border – I doubt they would give up the defensive line even if they knew what the enemy planned.
But we can still stop this from happening – we just need to have someone infiltrate the Gray Garrison, locate the wardstone fragment. Removing it out of the city and away from the borders will cause the rest of the Wardstones network to fail completely, and bringing it to Defender’s Heart will only bring an assault on this tavern which we will never manage to survive, let alone if Vorlesh is leading it. Therefore, the best course of action will be to destroy the last fragment of the Wardstone.
It is this task that the committee hopes you will take upon yourselves, Orion, Zeldir and Brant. All of Kenabres’s greatest defenders perished, fled, or were captured – this final task falls to those few who remain, and of them, you are the best situated to take on the mission. Irabeth and the other surviving mercenaries will go on the offensive throughout the city. They will have to abandon our defensive position and will certainly take losses, but luring the cultists now in control of Old Kenabres out to attack a few uprisings of crusaders will certainly give you the advantage you need to attack the Gray Garrison..

Background events and stories
Yaniel de Garess – As Brant walks into the room, Caelda stands up and looks at him as if shes seeing a ghost. Apparently, Caelda was one of the crusaders whom Yaniel saved in the Worldwound, and the two became friends for the short period of time before Yaniel was killed. As Brant learns from her, Yaniel looked quite like him – a blonde Suli with yellow eyes. According to Caelda, while the Suli men of de Garess family were glorified, the females were hidden in shame. Yaniel left her family in Bravoy for that exact reason and ended up a Paladin in Kenabres.

Riftwarden Stashes – Quendys has one other mean that will help your effort to infiltrate the Gray Garrison. Every Riftwarden has a hidden stash of weapons and magical aids kept secret exactly for days of wow like these ones. Unfortunately his stash is hidden inside the Gray Garrison, but if you manage to get into the building, it might serve its purpose. Among the items hidden there is a Rod of Cancellation that will surly come in handy when and if you find the Wardstone. Quendys furnishes you with a sketch map he drew for the Gray Garrison with the stash location marked.
Aravashnial also has a stash hidden somewhere in the city, and if you wish to do so, you can go and collect it tomorrow.

1000gp – Horgus Gwerm bursts in. Although he is unhappy about being called for the meeting, or being drawn into this all Good vs. Evil nonsense, he does place a 1000gp on the table “for anyone who might need it”.

View
Day 6 - Tower of Estrod and Nyserian Manor
21th of Arodus, 4713, Age of Lost Omens

עוד בוקר עגום עולה על קנאברס. אחרי שיחה קצרה עם אירבת’, בה היא מציעה לכם תשלום עבור השירות יוצא הדופן שעשיתם עבור העיר, תשלום אותו סרבתם לקבל אך ביקשתם במקומו ציוד חדש וטוב יותר, אתם יוצאים לכיוון מגדל אסטרוד בו אתם מקווים לפגוש סוף סוף את פקסון.

הדרך למגדל עוברת ללא בעיות, ולמעשה נראה כי רוב השדים ועוזריהם עזבו את העיר או, כפי שטוענת אירבת’, הם מתכנסים בקנאברס העתיקה במצודה האפורה, מצודה עתיקה ששימשה בעבר למגורי חיילים, אחר-כך כמוזיאון למסעות הצלב, וכעת כמפקדת פצע-העולם בעיר הכבושה.
המגדל, שקוטרו כ-18 מטר, בנוי אבנים אפורות, אך מרבית קומותיו העליונות חסרות, כאילו הן נעתקו ממקומן על ידי כוח עצום. ערימה של אבנים וחורבות מעט מצפון לביניין היא כל מה שנותר מן הקומות העליונות. רק שתי הקומות התחתונות נותרו בשלמותן. דלת העץ הגדולה של המגדל סגורה ואין בקומתו התחתונה חלונות. כאשר אתם מחליטים לנקוש על הדלת קול מבפנים מבקש ממכם את הסיסמה. מכיוון שאינכם יודעים אותה, אתם משתהים יותר מידי, וכנראה שמי שנמצא בפנים ירד למרתף כפי שלמדתם כאשר סוף סוף פרצתם את הדלת ונכנסתם פנימה.

תקרת האולם המרכזי של קומת הקרקע פתוחה אל השמיים, ורק מערכת של קורות עץ משולבות זו בזו נותרה מן הרצפה של הקומה מעל. שתי בריכות מים, מלאות עתה באבנים שבורות ולבנים, ניצבות משני צידיו של מעבר מרכזי החוצה את האולם העגול אל עבר אזור רחב ובו מדפים, שולחן וכמה כיסאות. מערכת מדרגות אחת מובילה למעלה אל הקומה השניה שאיננה עוד, ומערכת נוספת מובילה למטה אל קומת המרתף. באולם פרוסים גם שני שקי שינה.
בלי לבזבז זמן רב את יורדים למטה אל המרתף, שם מתגלה לכם חדר חצי-עגול. פרט לכמה מדפי ספרים ושולחן עם כסא באחת הפינות אין בחדר דבר מעניין. זוג דלתות כבדות מעץ מחוזק ברצועות מתכת ניצבות במרכז הקיר הדרומי. מכיוון שאתם שומעים תנועת אנשים מעבר לדלתות הגדולות, אתם פורצים אותן בכוח ומיד מתחיל קרב בו אתם מחסלים את פקסון עצמו – טייפלינג שלקח חזקה על המגדל – ואת אחד מתוך שני הטמפלרים (בפומתים) שהיו איתו. את הטמפלר השני אתם מצליחים לקחת בשבי.
לאחר הקרב אתם מתפנים לסקור את החדר בו אתם נמצאים. שוב, זהו חדר חצי עגול אך הוכנסו אליו כל מיני עיטורים וחפצים דמוניים. שתי מנורות שנתלו על הקירות מעניקות לחדר אור ירקרק הגורם לכם לתחושת אי-נוחות. על הקיר הרחוק תלוי ראש מינוטאור עשוי מתכת מעל מזבח המעוטר בגילופי סכינים מעוקלות ובקרני פרים. הקירות עצמם מעוטרים בכוכבים מחומשים צבועים באדום. ליד הקיר המערבי עומדת תיבת עץ גדולה. החדר כולו אפוף בהילה בינונית קסומה של עוצמה (איווקיישן) ושל הקסמה (אנצ’נטמנט) שמקורה במזבח. ראש הפר המתכתי גם הוא קסום ובעל הילה חלשה של ידעונות (דיווינישן) והקסמה. בכל הילות הקסם משולבת גם הילה של רוע.
אתם גוררים את השבוי ואת התיבה לחדר השני. ניסיונכם לחקור אותו מעלה שוב את המידע שהמכשפה ארילו וורלש נמצאת בדרכה לקנברס, וכאשר היא תגיע – זה יהיה סופה של העיר ושל כל מנדב אחריה – כך לפחות טוען הטמפלר. במשך כמה דקות השבוי ובראנט מנהלים שיחה נוקשה על תיאולוגיה ונראה דווקא כי לבראנט יש השפעה מסויימת על הלך המחשבה שטוף המוח של הטמפלר.
בתוך התיבה אתם מוצאים מטבעות נחושת, כסף, זהב ופלטינה רבים, מספר חרבות מעשה ידי אמן, כלי כסף למיניהם, בדיד קסום ותפילין (פילקטרי) שאריזתם שבורה. פרט לזה אתם מוצאים בתיבה בלוק של דפים וקלפים המתעדים את תנועותיהם ועסקותיהם של הטמפלרים בעיר. ברפרוף מהיר בדפים מתגלה לכם תמונה על-פיה נראה שהמתקפה על קנאברס היתה בתכנון כבר כמה שנים. כמו כן מופיעים בדפים שמות של אנשים רבים בעיר ובערים אחרות במנדב שעשו עסקים ביודעין או שלא ביודעין עם הטמפלרים של מבוך השנהב. ערימת הדפים ללא ספק תשמש מקור מודיעיני ראשון במעלה ל"מועצת הההגנה של הניצולים" שהוקמה בפונדק לב המגינים.
לסיום, אתם מוצאים גם מכתב הממוען לפקסון כתוב בכתב יד נקי וללא רבב.
אתם אוספים את האוצרות שמצאתם ואת השבוי וחוזרים לפונדק לב המגינים, שם אתם מעבירים את הטמפלר ואת המידע שאספתם לידי אירבת’ לפני שאתם יוצאים שוב לאחוזת ניסריאן.

גם הדרך לאחוזת ניסריאן עוברת ללא בעיה. כאשר אתם מגיעים למקום בו עמדה פעם האחוזה כל שאתם מוצאים הוא מבנה חרב וערימות של הרס. בראנט מזהה את האזור מתוך החלומות שפקדו אותו לאחרונה. הוא מבין שלכאן בדיוק כיוונה אותו סארנריי בחלום על החרב המוזהבת. באובססיה מעט מטורפת הוא מתחיל לחטט בהריסות ולהפוך אבנים. לבסוף בעזרת גילוי קסם אתם מזהים משהו מנצנץ בהילה חלושה של השבעה (אבג’וריישן). אתם מסירים את האבנים המכסות, ומגלים חרב ארוכה שלהבה נעוץ בתוך בלוק אבן גדול. בראנט אוחז בנדן החרב ומתחיל למשוך בה – להפתעתו החרב מחליקה ומתנתקת מן הסלע כאילו היתה נעוצה בחמאה ולא באבן. החרב מיד משנה את צורתה לחרב מעוקלת – הסימיטר של סארנריי. הלהב, למרות שהוא בוהק כאילו עשוי מזהב, עשוי למעשה מברזל קר.
כאשר בראנט חוגר על מותניו את החרב, ללא נדן, הוא לפתע שם לב שהתפוח בקצה הכת מעט משוחרר. הוא מבריג את התפוח ומגלה בתוך ידית החרב קלף ישן ובו נכתב בכתב יד שיר המערער לא מעט את כל מה שחשבתם (לפחות חלקכם) על מסעות הצלב ומנהיגיהם, ועוד יותר מוזר מכך לבראנט עצמו היא העובדה שהשיר נכתב על ידי מישהי בעלת שם משפחה זהה לשלו. זהו שירה של יניאל.
המומים, אך גם מרוצים מן המאורעות החיוביים של היום האחרון אתם חוזרים לפונדק לב המגינים, שם בדיוק מתכנסת מועצת ההגנה של הניצולים.

View
Day 5 - A Safe Haven
20th of Arodus, 4713, Age of Lost Omens

עוד בוקר מדוכדך עולה על העיר קינאברס, ואתם מתעוררים במתחם המקדשים הדרומי. זלדיר במצב גרוע, ואוריון משקיע קסמים רבים כדי לשפר את מצבו שיוכל להצטרף אליכם במשך היום. אחרי התארגנות והכנות את מובילים את הניצולים של מתחם המקדשים הדרומי אל הפתח המוביל אל מערכת הביוב. חוץ מהתקלות קצרה במספר נשרים שהגיעו מפצע-העולם לחגוג על הפצועים והמתים, המסע עובר יחסית בשקט. אתם מורידים את הניצולים אל מתחת לקרקע ולן לוקח אותם איתו למערות של השבט שחיסלתם. אתם מחליטים ללכת מכאן לסיפריה לבדוק מה קורה עם הספרנים וארוושניאל.
בהגיעכם לספריה אתם מגלים שהורגוס וג’לינס עזבו אתמול והלכו לאחוזה של הורגוס. חוץ מזה לא השתנה דבר. הספרנים לא הצליחו עדיין להחליט אם הספרים חשובים יותר מהחיים שלהם, וגם ארוושניאל קצת מבולבל בעיניין הזה כנראה. בכל אופן, הוא מצא עבורכם מעט מידע על התולעת המהלכת. לבסוף הוא מציע שאם תמצאו עגלות, הם יוכלו להציל את כל הספרים. אתם מבטיחים שבהמשך היום תביאו להם עגלות. אתם מחליטים ללכת לבית של אנוויה שכבר עומדת לפרוץ בבכי מרוב דאגה לבת זוגתה אירבת’, ובדרך לעבור באחוזה של הורגוס.
באמצע כל החורבן וההרס, האחוזה של הורגוס גוורם היא סוג של נס. הבית עומד שלם, הגינה מלבלבת, ולא נראה כי המתחם כולו ספג נזק כלשהו. למרות שמיד מתעורר אצלכם חשד שהורגוס הוא משת"פ, אחרי שיחה קצרה וארוחה דשנה אתם מבינים שגם הורגוס מופתע לא פחות ממכם מכל העיניין. אמנם המשרתים והשומרים של האחוזה ברחו עם כל מה שהם הצליחו לגנוב ממנו, אבל עדיין יש לו מספיק חפצים בעלי ערך או שימוש במרתף ובחדרים שונים באחוזה. ג’לינס, לקח ממנו כמות יפה של שמיכות וציוד רפואי ויצא למתחם המקדשים הדרומי כבר אתמול בצהריים (אתם יודעים שהוא מעולם לא הגיע…). הורגוס מודיע לכם שהוא מתכוון לאסוף את מטלטליו ולעזוב את העיר לחפש לעצמו מקום בטוח, ומזמין אתכם להצטרף אליו. לאחר שאתם מסרבים הוא אומר שישאיר לכם את הבית פתוח ואת כל הציוד שיש לו כדי שתוכלו להשתמש בבית למנוחה ובציוד כדי לעשות טוב למי שצריך – אבל הוא לא נשאר כאן בכל החרא הזה.
מכאן אתם ממשיכים לבית של אנוויה ואירבת’ באזור הצפוני של העיר. כמה דקות אחרי שעזבתם את הבית של הורגוס אתם מבחינים בקבוצת אבירים – שלושה במספר – העומדים מול מזבח קטן של סארנריי. לפני המזבח כורעת ברך נערה צעירה. למרות שאין שם כרגע איזו התרחשות אלימה, יש לכם תחושה שהבחורה הצעירה לא תצא בחיים מכל המצב הזה אם לא תעשו משהו. אוריון נזכר באגדת עם מנדבית המספרת שאם מורחים דם של בתולה על חרב, החרב תגרום לשדים לנזק רב יותר. אתם מחליטים לעצור את טקס הנוראי לפני שהוא מתחיל. בראנט משוחח עם שלושת האבירים, ובעיקר עם זלדה שמנהיגה אותם, ומצליח לשכנע אותם לחזור בהם מן הרעיון להקריב את הבחורה הצעירה. במהלך השיחה אתם למדים כמה עובדות או שמועות מצערות, כמו למשל שהמלכה גאלפריי גילתה את פרצופה האמיתי, היא בעצמה שדה (סקאבוס) והיא ברחה אל תוך פצע העולם ובגדה בכולם! חוץ מזה הנערה מספרת לכם שהיא שמעה באפומתים מדברים על זה שארילו וורלש בכבודה ובעצמה אמורה להגיע בקרוב לקנאבריס כדי לקבל את השליטה בעיר לידיה.
אחרי הדיון הארוך עם שלושת האבירים, שניים מהם מלווים את הנערה אל פתח הביוב ואל שאר הניצולים בעוד זלדה מצטרפת אליכם. אתם ממשיכים בין ההריסות לכיוון צפון, כשלפתע מן הגגות מסביבכם יורד עליכם מטר של חצים שמרביתו מכוון לגופו של זלדיר. מהמשך הרחוב מגיעים בריצה וחרבות שלופות קבוצה של חמישה אבירים, אך לפני שמתפתח קרב רציני, האבירה שמובילה את הצוות צועקת לחדול אש. מסתבר שזוהי אירבת’ תיראבייד, בת זוגתה של אנוויה.
המפגש בין אנוויה ואירבת’ מרגש עד דמעות. הן מתחבקות דקות ארוכות ושתיהן מזילות דמעות של רווחה. אנוויה מציגה אותכם בפני אירבת’, וחצי האורקית מודה לכם על שהחזרתם לה את אנוויה בריאה וכמעט שלמה. היא מבטיחה לעזור לכם בכל דרך שתוכל, ומספרת לכם שהיא ומשמר הנשרים מתבצרים בפונדק “לב המגנים” משם הם מנהלים קרבות נגד השדים ועוזריהם ומנסים להחזיר לעצמם שליטה בחלקים מהעיר עד שהצבא של מנדב יגיע להושיע את קנאברס. מבלי לבזבז זמן נוסף אתם מלווים על ידי קבוצת האבירים אל לב המגינים שם תמצאו סוף סוף מקום בטוח לנוח בו.

Defender’s Heart
הפונדק הגדול ביותר בקנאברס, בניין אבן גדול ומוצק, שרד את מתקפת השדים ובמהרה הבינו האבירים והלוחמים ששרדו בעיר כי זהו המקום הטוב ביותר לנהל ממנו את המערכה נגד השדים של פצע העולם. רוב האבירים שהגיעו לכאן שייכים למשמר האבירים שלקח תחת חסותו את קבוצות האבירים האחרות שנותרו ללא הנהגה לפחות עד שהצבא המנדבי יגיע לעזרת העיר.
למרות שהפונדק מנוהל בדרך כלל על ידי קימרות’ אוטאי, הוא כעת נמצא בשליטה כמעט מוחלטת של אירבת’ טיראבייד – הקצינה בעלת הדרגה הגבוהה ביותר מבין כל הניצולים. יחד עם עוד כמה אבירים ושומרים למודי קרבות, אירבת’ העבירה את הימים האחרונים באיסוף מודיעין, הכנת תוכניות קרב והשתלטות על חלקי העיר הצפוניים מידי השדים ועוזריהם, וכן בשמירה על מוראל גבוה בקרב הניצולים תוך שהיא מבטיחה שהצבא המנדבי נמצא בדרך ויגיע בתוך ימים ספורים להציל את קנאברס.
המבנה הגדול מוקף בבריקדות עץ שהקימו האבירים, ועליהן מוצבים שומרים בכל כמה מטרים. בביניין עצמו לוחמים חמושים בקשתות נמצאים כמעט בכל חלון. בין הלוחמים והאבירים מסתובבים סוחרים ותושבים מן העיר שנעקרו מבתיהם. כמעט 250 ניצולים התאספו כאן, וביניהם גם אמא ואחות של אוריון. אתם מקבלים חדר בו תוכלו להניח את הציוד שלכם ולנוח כמה שתצטרכו, וגם ארוחה חמה אחת ביום שמשמר הנשרים דואג להעניק לכל ניצול.
כהנים זוטרים של איומדה, סרנריי ודזנה הקימו כאן קפלות קטנות והם מספקים שירותי דת חינם לכל דורש. סוחרים הקימו בחצר הפונדק דוכנים בהם הם מוכרים חפצים פשוטים ומשמר הנשרים מנסה לנהל חיים אזרחיים תקינים במקום, למנוע תיגרות, גנבות וכדומה.
לקראת ערב אתם מוזמנים לכינוס קודקודים כדי לדווח על מה שעבר עליכם ועל המידע שאספתם.

===============

דמויות פצועות יכולות למצוא כאן מרפא בחינם, ולרפא את הנקודות פגיעה וגם נזק לתכונות השונות.
בדוכנים ניתן למצוא סחורות שמחירן אינו עולה על 100 מטבעות זהב.
חפצים שמחירם בין 100 ל-800 מטבעות זהב ישנו סיכוי של 50% למצוא, וכל חפץ שמחירו בין 800 ל-1500 מטבעות זהב ישנו סיכוי של 20% למצוא. אין כאן חפצים שעלותם מעל ל-1500 מטבעות זהב.

View
Day 4 - Search and Rescue
19th of Arodus, 4713, Age of Lost Omens

בוקר אפלולי עולה על הספריה בה העברתם את הלילה. זלדיר מרתיח קפה ובראנט נראה עייף – ברור ששנתו היתה טרופה והוא התקשה לעצום את עיניו. מדי פעם הוא מנקר. על כוס קפה של בוקר אתם מנהלים שיחה ומנסים להחליט מה לעשות היום. אנוויה חוזרת על ההצעה ללכת לבדוק אם בת-זוגתה אירבת’ נמצאת בבית. הורגוס דורש שתקחו אותו לביתו, שם גם תוכלו לקחת שמיכות ומזון לניצולים – הרי בשביל זה יצאתם ממתחם המקדשים. הוא מכריז שאם לא הולכים לאחוזה שלו עכשיו, הוא ילך לשם בעצמו. לבסוף, בלי סיבה ברורה, אוריון מתעקש ללכת ל כיכר המחסנים וכנראה שבנחישות ובתקיפות הוא משכנע גם את האחרים. אתם יוצאים לדרך. אנוויה מצטרפת אליכם, אך הורגוס וג’לינס (הבחור שאספתם במקדש כדי לסחוב – כן, יש לו שם, ותחביבים, ואמא שאוהבת אותו) נשארים מאחור בספריה.
העננים האפורים עדיין מכסים את השמיים. מדי פעם הם מבזיקים באור כתום צהוב או אדום, אך על הקרקע ההרגשה רגועה יותר. פחות ענני עשן מתמרים אל השמיים – כנראה שמה שיכול היה להישרף, כבר נשרף. אתם הולכים לאורך החומה המפרידה בין מחוז שער ובין מחוז קנאבריס החדשה עד שאתם מגיעים לשער ועוברים בו. האזור הזה של קנאבריס החדשה נראה מעט פחות פגוע. כמה בתים וחנויות עדיין עומדים בשלמותם.
מרחוק אתם שומעים לפתע רעש וצעקות, ואחר כך קולות של שבירה וניפוץ. אתם ממהרים לכיוון הרעש ומגיעים לפתחה של חנות בגדים קטנה. על השלט מעל הכניסה צבועות באותיות כחולות המילים “מידות טובות”, ומתוך החנות ממשיכים להישמע קולות הנפץ. זלדיר מציץ בחלון קטן ומבחין ביצור אנושי בעל פני עכברוש שפשוט מחריב והורס כל מה שבחנות. ברנט מזהה אותו כשד אברקאדילו – שדים הנודעים באהבה שלהם להשחטת כל מה שטוב ויפה. אתם נלחמים באברקדילו ומנצחים אותו, אולם במהלך הקרב הוא מצליח לנפץ לרסיסים את החרב של בראנט – אותו נכס משפחתי, או ירושה העוברת כבר כמה דורות במשפחת דה-גארס.
בלטיס ונירה לומיס, בעלי החנות “מידות טובות”, הסתתרו ביניתיים בחדר השינה. כאשר הם מבינים שחייהם ניצלו הם מודים לכם מקרב לב. נירה מייד מציעה לכם בגדים חדשים – הדבר היחיד שיש להם לתת לכם. היא מתחילה למדוד את מידות הגוף שלכם תוך כדי שאתם מנסים להסביר לזוג המבוגר שכדאי להם ללכת ולהצטרף לניצולים במקדשים. השניים תחילה מסרבים בטענה שאפילו חלק מהאבירים שהם ראו מאז פלישת השדים מתנהגים כמוכי שיגעון וגורמים בעצמם לא פחות נזק מהשדים. לבסוף את משכנעים אותם ואומרים להם להכין את כל הציוד שהם צריכים איתם, ומבטיחים להם שאתם תגיעו לאסוף אותם מאוחר יותר.
מ"מידות טובות" אתם ממשיכים לכיוון כיכר המחסנים. אוריון מכוון אתכם לא אל הכיכר עצמה אלא אל קבוצת בתי מגורים הנמצאים בצמוד אליה. ככל שאתם מתקרבים אוריון נראה לחוץ יותר וממהר יותר. המבנים הרוסים לגמרי, ואתם נכנסים אל אחד מהם ועולים אל הקומה השנייה. הבית ריק מאנשים או גופות. הגג התמוטט פנימה. בין ההריסות אינכם מוצאים דבר. אוריון נכנס לאחד החדרים, מתיישב על אחת המיטות ומתחיל למרר בבכי. מסתבר שפה גרה שילה, חברת ילדות שלו. בזמן שאתם מחכים שאוריון יתאפס על עצמו זלדיר קולט זבוב מפלצתי ענק שמטפס על הקיר החיצוני של הבית. לפני שהוא מספיק להזהיר את כולם, שלושה זבובים נוספים נכנסים פנימה. אלו הם זבובים דמוניים – מין חרק שהתפתח בפצע העולם מאז השתלטו עליו השדים. הקרב מול הזבובים קשה באופן מפתיע וכמעט עולה בחייהם של זלדיר ואנוויה. לאחר שנגמר הקרב ואוריון אוסף צעיף של שילה למזכרת מאהבתו האבודה, אתם מחליטים שמסוכן להישאר כאן ויורדים לכיוון כיכר המחסנים.
כיכר המחסנים נפגעה קשה במתקפת השדים על קנאברס. את הכיכר חוצה תהום עמוקה בחצי קשת מכיוון מערב לדרום. מרבית המחסנים הרוסים לגמרי או שרופים. רק שלושה מחסנים בחלק הצפוני של הכיכר עומדים עדיין. אחד מהם פרוץ, והשניים האחרים עדיין נעולים. חיפוש במחסנים לא מעלה שום דבר שיכול לעזור לכם כרגע.
מצידה השני של התהום עומד עדיין המנוף של כיכר המחסנים. בראנט עולה לשם כדי להשקיף על העיר מלמעלה. המחזה הנגלה לעיניו מחריד – העיר העתיקה נהרסה כמעט כולה. מן המקדש של איומדאה וקתדרלת קלידוול הקדוש לא נותר כמעט זכר. העפיפון וכל המבנים שהיו סמוכים אליו הפכו לאבק וברדיוס של כ-100 מטר סביב המקום שבו עמד המבצר המפורסם של קנאברס יש עתה מישור שטוח של עפר שרוף. בחלק הצפוני של מחוז שער, הוא מבחין בשרידי המקדשים של סארנריי ושיילין שרופים וממוטטים. מעבר לחומה הצפונית, מחנות האבירים נראים הרוסים, שרופים וריקים מאדם. למרות שאזורים נרחבים בעיר עדיין עומדים ללא פגע, לפחות כך נראה מרחוק, ההרס והנזק נראים בכל חלקי העיר.
לאחר התמוטטות עצבים קלה של בראנט לנוכח המצב הקשה של העיר אתם שמים פעמיכם לחנות של טופז, שם שמעתם מן הספרנים שישנם מספר ניצולים. הדרך אל החנות עוברת ללא תקלות. החנות עצמה כמעט ואינה פגועה, רק הדלת הראשית תלויה על ציר אחד ועומדת מעט באלכסון. דרך החריצים בחלונות אתם מבחינים בשלוש דמויות אנושיות בפנים. בזהירות אתם נכנסים פנימה ומזהים שלושה שכירי חרב השייכים לקבוצה קיקיונית המכונה “עורבי האבק”. מתפתח ביניכם דיון ארוך בו הם מנסים לשכנע אתכם לעזוב ולחפש לכם מקום מקלט אחר כי הם מצאו את החנות הזו ראשונים. אחר-כך הם אומרים שגם כך הכל כבר אבוד, השמועות מספרות שאפילו נרוסיאן, עיר הבירה, נהרסה על ידי שדים, ועדיף לכם לעשות כמוהם – להשיג כמה שיותר ביזה וכסף, ולנסות לברוח. למרות הנסיונות שלכם לשכנע אותם להצטרף לשאר הניצולים נראה שהשלושה הללו דווקא נהנים מהמצב. בימים האחרונים הם אספו שלל לא קטן שבזזו מהבתים בסביבה. העסק מסתיים בקרב שככל הנראה היה בלתי נמנע כבר מן הרגע שעברתם בדלת השבורה.
בסופו של הקרב אתם אוספים את הביזה שלהם שכוללת 122 מטבעות זהב, 418 מטבעות כסף, סט סכום מכסף, גביע עשוי מפליז, דיוקן קנבאס של אדם צעיר בלבוש מהודר, בקבוקונים של חומצה, אש אלכימאים, נוגדן-רעלים(2), מיים קדושים, 3 קליעים קסומים לרובה קשת, ושני שיקויים. על הריצפה אתם מוצאים פתק מקומט ובו מכתב מאיגון טופז, הבעלים של החנות. המכתב ממוען להוסילה.
החנות עצמה היא חדר אחד יחסית גדול, עם שני דלפקים ארוכים לאורך הקיר הצפוני והמערבי, והרבה מדפים לאורך הקירות כולם. נראה שהחנות נבזזה, או שמוצרי הממכר נלקחו כאשר היא ננטשה כפי שמלמד המכתב שמצאתם. בינתיים הנשיכות שקיבלתם לא מזמן מהזבובים מתחילות להשפיע – אנוויה, זלדיר ואוריון מתחילים להרגיש רע מאוד.

בפינה הצפון מערבית ישנו גרם מדרגות קצר היורד לחדרון ובו כמה ארגזים. בקצה המדרגות אתם מגלים דלת סתרים הנפתחת אל המרתף. האוויר כאן דחוס, לח ומריח כמו אדמה רטובה. מן התקרה תלויות שרשראות של בצלים, שורשים ועלים. הריצפה מכוסה בטחב ירוק. לפני הקיר המזרחי עומד שולחן ועליו עומד פסלון של אישה שחלק גופה התחתון הוא של נחש ויש לה שלוש זוגות ידיים. בזוג העליון והתחתון היא מחזיקה מצילתיים, ובזוג האמצעי היא מחזיקה בכל יד חרב. בקבוק עם פקק שעם עומד מול הפסלון. תיבת עץ עומדת מתחת לשולחן, ועל הקיר מעל השולחן מצוייר באדום כוכב מחומש המקיף ראש של עז.
אתם מזהים את הסמל המצוייר על הקיר כסמל של באפומת המועדף על ידי בני אנוש שעובדים את השד הזה. גילוי קסם מגלה כי יש קסם בציור, בבקבוק ובפסלון. בראנט עושה כמה צעדים ראשונים לכיוון השולחן ולפתע בוקע קול מן הציור שבקיר. “אההה… אני מקווה שאתם עבדים של איומדיאה, חבל יהיה לי אם קבלת פנים כל כך מיוחדת מהאדון באפומת בכבודו ובעצמו תתבזבז על סתם אנשים פשוטים!”. הקול הוא קול מעט צווחני, של ננס. מייד בסיום המשפט הפסלון מתחיל להניף ידיים – המצילתיים מקישות ברעש מעצבן והחרבות נוקשות בבקבוק ומנפצות אותו. לרגע אתם מבחינים בענן שקוף הנפלט מן הבקבוק ומתפשט בחדר. לשמחתכם, רובכם מחוץ לטווח שלו, ורק בראנט שמוצא את עצמו בתוך הענן, לא מושפע מן הרעל.
באותו זמן, מתוך ערימת ענפים, עלים, פטריות וטחב בפינת החדר מתרומם יצור הדומה לסוג של שורש דמוי אדם. זלדיר מזהה אותו כמנדרגורה. היצור המוזר נלחם בכם כדקה אבל אתם גוברים עליו. בינתיים, למרות שמצבם של אוריון ואנוויה מתייצב, מצבו של זלדיר הולך ומחמיר. צעצוע המרילית’ המעצבן ממשיך לעשות רעש וזלדיר מתעצבן ויורה בו קליע – הפסלון נופל לריצפה עם חץ נעוץ בראשו, אבל ממשיך להרעיש עד שאוריון לוחץ על כפתור כיבוי. בתיבה מתחת לשולחן אתם מוצאים חמישה סמלי קודש של איומדיאה, ומעליהם פתק ובו כתוב בכתב ידו של איגון טופז: “אנחנו כבר לא צריכים את אלו, אבל אני מניח שאם שרדתם את כל ההפתעות שלי, יהיה זה פשוט גסות רוח מצידי להשאיר לכם תיבה ריקה לגמרי!”. אוריון מסנן משהו על חוש ההומור של ננסים, וזלדיר לוקח את סמלי הקודש.
אתם יוצאים מהחנות של טופז ועושים דרככם בחזרה ל"מידות טובות". בלטיס ונירה מחכים לכם שם, מוכנים לתזוזה. אתם אוספים את הציוד שלהם, ולוקחים אותם למתחם המקדשים הדרומי. אחר-כך אתם הולכים למקום בו השארתם את לן, שעדיין מחכה לכם. הוא מספר לכם ששבטי מונגרלים נוספים כבר שולחים לוחמים, ובקרוב הם יגיעו לעזור לעיר, ואתם מכינים אותו להגעת ניצולים מחר בבוקר. אתם שבים למקדשים. בינתיים נראה שזלדיר לא ישרוד את הלילה, ומערכות הגוף שלו מתחילות להיסגר בזו אחר זו. למרבה ההפתעה, לקראת שעת השינה מצבו קריטי אך יציב.
בלילה בראנט נושא נאום חוצב לבבות על הצלת האנושות כולה ומסביר לכל הניצולים במתחם שמחר בבוקר תעבירו אותם למקום בטוח יותר מתחת לפני האדמה שם המונגרלים ידאגו לשלומם, ואז אתם הולכים לישון. במהלך הלילה בראנט חולם חלום נוסף בו האלה סארנריי מובילה אותו בין סימטאות העיר ההרוסה אל בית שלא נותר ממנו אלא גל אבנים. באחד מבלוקי האבן תקועה חרב שלהבה עשוי זהב.

View
Day 3 (cont.) - Amid the Ruins
18th of Arodus, 4713, Age of Lost Omens

אתם עולים מן הביוב קרוב לפינה הדרום-מזרחית של חומת העיר. ממש לימינכם ישנה שורת מבנים הרוסים, אפילו כתושים – עדות לשד ענק שעבר כאן מכיוון צפון מערב (מרכז העיר) ולא רחוק מהנקודה בה אתם עומדים הוא פשוט ביקע את החומה וניפץ את המגדל הסמוך בדרכו הלאה אל מחוץ לתחומי העיר. העיר אליה אתם יוצאים ממערכת הביוב והמנהרות היא עיר שונה לגמרי מהעיר אותה ראיתם לאחרונה לפני יומיים וחצי. מתקפת השדים ורעידות האדמה להן היא גרמה הפכו את קנאברס לעיי חורבות מעשנות. האוויר מלא באבק שעדיין לא שקע, הרחובות קטועים על ידי תהומות שנפערו בקרקע או מבנים שהתמוטטו. שבילי הרס שהותירו אחריהם דמוני-ענק, כמו שביל ההרס שלימינכם, הם אולי תוואי הדרך הנוח יותר להליכה בין ההריסות. קו האופק המפורסם של קנאברס השתנה לחלוטין. מבצר “העפיפון” ומגדלי קתדרלת קליידוול הקדוש, שהיו עד לא מזמן בולטים בשמי העיר נעלמו לחלוטין. השמיים מכוסים בעננים אפורים ושחורים שמביניהם נראים מדי פעם הבזקי אור כתומים, אדומים או צהובים. נשרים מרחפים בשמי העיר, מחפשים שאריות מזון.

לאחר שאתם עומדים מספר דקות בשקט, מעכלים את ההלם והאובדן, הורגוס מדבר ראשון: “אני חושב שלפני שאנחנו עושים כל דבר אחר, צריך להגיע אל הבית שלי. כך אוכל להודות לכם על זה שהצלתם את חיי ולשלם לכם את הסכום שהבטחתי. אני הרי אדם שעומד במילתו”. אנוויה דווקא מבקשת להגיע לבית שלה ושל בת-זוגתה אירבת’ אשר נמצא בחלק המזרחי של נפת שער. לא רק שהיא רוצה לדעת אם יש לה עדיין בית, אלא שהיא גם רוצה לדעת אם אירבת’ נמצאת שם, או השאירה לה הודעה כלשהי. אירבת’ גם תוכל לעזור לכולכם, שהרי היא מפקדת במשמר הנשרים. ארוושניאל לעומת זאת חושב שהמהלך המועיל ביותר כרגע יהיה להגיע לספריית הכנף השחורה השבורה, שם נמאים חברים שלו שיוכלו לעזור לו ולכם להבין טוב יותר את מה שהתרחש בעיר ביומיים האחרונים. אוריון דווקא רוצה לרוץ אל הבית של אמו שנמצא בסמוך למקדש דזנה ברובע השער הצפוני, ואילו זלדיר לא היה עוצר אותו, הוא בוודאי כבר היה יוצא לשם לבדו. בלשונו החלקלקה הצליח זלדיר לשכנע את כולם שעדיף דווקא להגיע לאזור המקדשים של רובע השער הדרומי, שם אולי יהיו כהנים שיוכלו לטפל בפציעות ובמחלות שדבקו בכם ביומיים האחרונים.

הדרך אל רובע השער הדרומי עוברת יחסית בשקט. ככל שאתם מתקדמים בדרך, ההרס כאן נראה מעט פחות ויש אפילו בתים שעדיין עומדים בשלמותם. באזור השוק אתם נתקלים במספר עכברושי אימה שכנראה עלו מן הביוב, אוכלים גופה. דיון קצר ביניכם מעלה את העובדה שאכן זוהי הגופה הראשונה שאתם רואים בעיר מאז עליתם מהביוב. בכל מקרה, אתם מנצחים את העכברושים ומבעירים את גופת המת.
כאשר אתם מגיעים אל מתחם המקדשים אתם מגלים שהניצולים הקיפו אותו בבריקדות עץ מאולתרות. השומר שעומד על הבריקדה מכניס אתכם פנימה לאחר דיון קצר. במתחם שני מקדשים – של טוראג ושל אבאדר. ישנם במתחם כ-10 אנשים שעובדים על שיפור הבריקדות, שמירה וטיפול בעשרות פצועים השוכבים בתוך שני המקדשים. במקדש של טוראג אתם פוגשים את בלזץ – גמד המשמש בקודש במקדש. הוא נראה עייף ומתוסכל, וברור שלא ישן כבר שעות ארוכות. אתם מבינים ממנו שאף אחד מן הכהנים של אבאדר או של טוראג לא חזר מן הטקס לפני שלושה ימים. הוא הצליח לרכז כאן במקדשים את הניצולים של רובע השער הדרומי והסביבה, לבנות את הברקידות ואפילו להגן על המתחם מפני התקפה של טיפלינגים. הניצולים גם אספו את הגופות שהיו פזורות ברחובות הרובע והביאו אותן לקבורת אחים בשדה שמעבר לשער. מכיוון שמעטים בלבד מהם באמת מסוגלים עדיין לתפקד, הוא לא שלח בינתיים שליחים למקומות אחרים בעיר לחפש ניצולים, אבל הוא כן שלח שליח לעיר הבירה נרוסיאן כדי לספר למלכה מה התרחש בעיר, וישנן גם שמועות שהצבא של מנדב בדרך להושיע, אך מי יודע כמה זמן יקח עד שהם יגיעו לכאן?.
אתם נשארים במקדש לעזור לטפל בפצועים, אך מה שבאמת צריך כאן זה מזון, שמיכות וציוד רפואי. הורגוס מספר שיש לו בבית הרבה ציוד שהכין בדיוק לימים כאלו, ואם תקחו אותו אל הבית שלו הוא יתן לכם כמה שיוכל. הרעיון נשמע טוב, וארוושניאל מציין ש ספריית הכנף השבורה נמצאת בדרך אז אולי כדאי לעבור שם. אתם לוקחים אתכם שלושה אנשים מהמקדש כדי לעזור לסחוב ויוצאים לדרך.
אחרי שאתם מתקדמים כרבע שעה ברחובות הפחות-או-יותר בסדר של אזור רובע השער הדרומי, יללה נוראית מפלחת את אוויר הערב. היללה חודרת דרך האוזניים אל תוך הלב והנשמה – זלדיר נופל על ברכיו בזעקות שבר. מתוך אחת הסמטאות פוסע יצור כלבי מוזר – ספק זאב בלהות ענק ספק דורבן. בראנט מזהה אותו כ"צווחן" והוא מסביר באדישות מסויימת על היצור המסוכן שעומד מולכם. שניים מן האנשים שמלווים אתכם בורחים מיד בתום ההסבר, ואחר-כך נפתח הקרב ממנו אתם יוצאים מנצחים.
רבע שעה אחר כך אתם עומדים מול מבנה ספריית הכנף השחורה השבורה. נראה שהמבנים סביב הספריה נותרו יחסית שלמים, ואילו הספריה עצמה היתה מטרה לנזק מכוון ורב. מן המבנה נותרה החזית וקירות הקומה הראשונה ותחילה נראה שלא נשארה שם נפש חיה. ארוושניאל נופל על ברכיו וזועק בצער על אובדן כל חבריו. בכל זאת אתם מחליטים לבדוק את המבנה, וכאשר אתם מתקרבים אל הדלת אתם שומעים מבפנים דיבורים. הצצה פנימה מגלה לכם כי יש בפנים חמישה ספרנים שנכלאו או נלקחו כבני ערובה על ידי שני טייפלינגים ולוחם הלבוש בשריון אבירים. ארבעה מן הספרנים כבולים בפינת האולם, וספרנית נוספת עורמת ערמה ענקית של ספרים במרכז תוך שהלוחם מאיץ בה להזרז והטיפלינגים צוחקים בהנאה. אחרי כמה התלבטויות והכנות טקטיות אתם פורצים אל תוך המבנה. בקרב שמתפתח שני הטיפלינגים מחוסלים במהירות. הלוחם, כך מסתבר לכם, הוא ככל הנראה אביר של איומדה שאיבד את דרכו ואולי אף את שפיותו. בנסיונות השכנוע של בראנט להחזיר את האביר האבוד לחיכם של האלים מסתבר לכם כי הוא חושב שהמצב אבוד, שהאלים עזבו את קנאברס ואת מנדב. הוא מאיץ בכם להצטרף אליו ואל צבאות השדים של פצע העולם שאולי ירחמו עליכם אם תבצעו מספיק מעשים נוראיים. הוא מספר לכם שאפילו הלורד הולרון מת, וגופתו מוצגת לראווה על החומות. לבסוף אתם מבינים שאין מנוס ואתם נאלצים לחסל גם אותו.
מיד בסוף הקרב חלק מן הספרנים מתקבצים סביב ארוושניאל. נראה לכם כי חלק מהם מעריכים אותו מאוד, ואילו חלק חוששים ממנו או רוכשים לו יראת כבוד. במהרה מסתבר לכם שהקומות העליונות של הספריה שימשו בתור המפקדה הסודית של מסדר “שומרי הסף”, שארוושניאל נמנה עליהם.
הספרנים מודים לכם מקרב לב על שהצלתם אותם. פינה, מי שנראית שמנהלת כאן את העיניינים, סיפרה לכם שביום המתקפה על קנאברס הספרנים סגרו את עצמם בספריה, בתקווה שקסמי ההגנה של המקום יגנו עליהם לפחות עד ששומרי הסף ישובו מן הטקס בכיכר הקתדרלה. כאשר בודדים משומרי הסף חזרו, הם אספו את חפציהם במהירות ויצאו החוצה. איש מהם לא חזר מאז. מי שהרס את הספרייה עצמה היה יצור נוראי שהגיע מעט אחר-כך. כל גופו היה מכוסה בתולעים מתפתלות זו בתוך זו עד שנראה היה כי הוא עצמו עשוי מהן. הוא הצליח לעבור את ההגנות הקסומות של הספריה בזו אחר זו עד שנכנס פנימה עם קבוצת שדים שהתלוו אליו. הם התעלמו לגמרי מהספרנים שהסתתרו בין המדפים, ועלו לחפש משהו בקומות העליונות. לאחר שמצאו את מבוקשם (או כשלא מצאו את מבוקשם) הם החלו להשתולל ולהחריב את הביניין עד שלבסוף עזבו כלעומת שבאו. מאז הסתגרו הספרנים בהיכל הכניסה של הביניין ההרוס. הם לא פתחו את הדלת לאיש עד שהתדפק עליה היום האביר שהרגתם. הספרנים חשבו שמדובר באביר שזקוק לעזרה ולכן פתחו את הדלת – מעשה שהתברר כטעות גדולה, וההמשך כבר ידוע לכם. כדי להשיג מזון הספרנים היו עושים סיורים בבתים נטושים בחיפוש אחרי מיים ואוכל. מדי פעם הם היו נתקלים בניצולים אחרים, אבל מכיוון שבימים אלו קשה לדעת מי אויב ומי ידיד הם בדרך כלל הסתתרו או ברחו ולא דיברו עם אנשים אחרים. לטענתם הם הבחינו גם באנשים השייכים לכתות עובדי שדים שמסתובבים חופשי בעיר – בעיקר הכת של דסקרי אבל גם הכת של באפומת ואולי של שדים אחרים גם כן. הם מספרים לכם על ניצולים שאולי נמצאים בחנות בשם “טופז סולושנז” לא רחוק מכאן. הורגוס אומר שהוא מכיר את החנות. זוהי חנות של צמחי מרפא, שיקויים פשוטים וחפצי אלכימייה שמנוהלת ע"י ננס בשם אייון טופז.
מכיוון שהחושך מתחיל כבר לרדת, אתם מחליטים להעביר את הלילה בספרייה.

XP=1150 each

View
Day 3 - Lair of the Vile and Vicious
18th of Arodus, 4713, Age of Lost Omens

==============
מן הכפר הת-קרקעי הקטן נית’הולם, המנהרה מתפתלת בכיוון כללי לדרום מזרח, ואתם הולכים בה כ-25 דקות. לקראת סוף המסדרון אתם מבחינים שקירות המנהרה חצובים באיזמלים וכבר אינם מערה טיבעית לגמרי. במהרה המנהרה נכנסת אל תוך חדר קטן. בריקדות עשויות ממערומי אבנים ולוחות עץ מחלקות את החדר לשניים. מאחורי הבריקדות ניתן להבחין בפתח של מנהרה שאף הוא חסום לחצי גובה על ידי לוח עץ. בחדר שמעבר יש אור חלוש מאוד, אדמדם.
===============
בחדר זה נלחמתם בשני מונגרלים שתקפו מיד כשזיהו אתכם ובלי להתלבט יותר מידי. מיד בסיום הקרב הופיעו בפתח השני מונגרלים נוספים והחל קרב חדש שנגרר אל עבר האולם שמצידו השני של הפתח. בסיום הקרב מצאתם את עצמכם בחדר השני.

===============

החדר מצידו השני של הפתח הינו אולם גדול, כמעט מלבני. באוויר עומד ריח של בישול מעורב בריח זיעה. מספר שקי שינה (כ-10) מסודרים סביב בור בריצפה שבתוכו מלחשות גחלים לוהטות. על שקי השינה פרוסות שמיכות עור ופרווה. על גבי קירות המערה מתוחים עורות ועליהם מצויירות סצנות גסות של מונגרלים מעוותים צדים יצורי מערות כמו עכברושי ענק, עכבישים, עטלפים ומונגרלים אחרים. באמצע הקיר הצפוני ישנה דלת סגורה. בקיר המזרחי יש שתי דלתות. הדרומית מביניהן סגורה, ואילו הצפונית פתוחה וממנה מסתכלת עליכם לטאה לבנבנה בעלת עיניים ורדרדות ופה מזיל שובלים דוחים של ריר שקוף. היא מתחילה לנוע לעברכם בכבדות.
===============

הקרב מול לטאת המערות התפתח כאשר לתוך החדר נכנסה מהפתח הדרומי מונגרלית מצויידת בקשת ולאחריה שתי בנות-אנוש באפומתיות(?) שהגיחו מהדלת בקיר הצפוני. בסיומו של הקרב שזלדיר כמעט מצא בו את סופו, פזורות על רצפת החדר גופותיהן של שתי עובדות-שדים, מונגרלית ולטאה לבנבנה.
על גופתה של המונגרלית אתם מוצאים שני שיקויים, בדיד עץ, חולצת שרשראות מעשה ידי אמן, אלת עץ, קשת ארוכה מעשה ידי אמן ו-18 חצים, סמל טמא של בפומת’ עשוי מאובסידיאן. על גופותיהם של שתי נשות הכת את מוצאים שני בקבוקונים עם נוזל, שתי מגילות ולכל אחת מהם חולצת שרשראות מעשה ידי אמן, גלייב מעשה ידי אמן אצל אחת מהן וסקית’ מעשה ידי אמן אצל השנייה. לכל אחת מהן גם יש פגיון ופאוץ’ של חומרי קסם. לאחת יש סמל טמא של בפומת ולשנייה סמל טמא אחר שלאחר דיון קצר אתם מחליטים שהוא כנראה שייך לכת של דסקארי. בנוסף אתם אוספים מן הגופות עוד 54 מטבעות זהב.
=================

בחדר שלוש דלתות, אחת בקיר הצפוני ממנה נכנסו הבאפומתית והדסקארית, ושתיים בקיר המזרחי. תחילה בדקתם את הדלת השמאלית בקיר המזרחי ונכנסתם למאורה קטנה בה תלויים מן התקרה ווים חלודים. על חלק מהם מתנדנדות חתיכות בשר גדולות הממלאות את המאורה בריח מעושן מעורר תיאבון. ליד אחד הקירות עומדות כמה חביות שבהן קטניות, פטריות ומזון משומר אחר. הבשר מלוח מידי לחך האנושי אבל לא לחך של זלדיר. חוץ מזה אין כאן שום דבר מעניין.
=================

לאחר הביקור במזווה חזרתם לחדר בו התרחש הקרב ועברתם בדלת שבקיר הצפוני ממנה נכנסו הבפומתית והדסארית. הדלת מובילה אתכם אל מערה חצובה גדולה. לאורך הקירות שלה כמה מדפים חצובים בסלע שעל כל אחד מהם גופות משומרות או פוחלצים של עכברוש אימה, עטלפי מערות, לטאות ענק ונחשים. שני שקי שנה פרוסים זה לצד זה בפינה הדרום מזרחית של המערה. חיפוש מהיר בחדר לא מעלה דבר. דלת אחת מובילה מזרחה אל מסדרון ארוך המסתיים במערה קטנה עם פיר חצוב. בתחתית הפיר בריכת מיים. מהר מאוד גיליתם כי בבריכה מסתובבים כמה דגים גדולים עם שיניים חדות. בתחבולות וערמומיות חיסלתם את הדגים וירדתם למטה. הבריכה היא חלק מנהר תת-קרקעי הזורם מדרום-מערב לצפון-מזרח. בזבזתם כשעה וחצי על ההליכה במורד ובמעלה הנהר כדי לגלות שבשני הכיוונים המנהרה נהיית צרה מידי למעבר וטיפסתם בחזרה למעלה.
=================

חזרתם בחזרה אל החדר הגדול שבו התרחש הקרב. הגופות עדיין שם. הפעם עברתם בדלת הימנית שבקיר המזרחי. הדלת מובילה אתכם אל מערה חצובה בעלת צורה רבועה. בחלק הדרום מערבי של החדר ארבע אבנים מעוצבות פחות או יותר לצורה עגולה משמשות בתור כסאות סביב שולחן שגם הוא עשוי מבולדר מהוקצע. על כל כיסא מונחת כרית מצופה פרווה אפרפרה. על גבי השולחן עומדות כוסות חימר ופזורות קוביות משחק לבנות. במרכז החדר תלויה מן התקרה קערת מתכת מלאה גחלים בוערות המשרה אווירה חמימה ואור אדמדם. בפינה הצפון מזרחית של החדר יש דלת עץ סגורה, ובפינה הדרום מזרחית יש נישה קטנה עם פיר פעור בריצפתה
==============

חיפוש בחדר לא העלה דבר מעניין. ברנט החליט לבדוק את הדלת בקיר המזרחי והתחלק לתוך בור של קקי. אמבה שחיה בקקי ניסתה לאכול אותו, אבל הוא הצליח לצאת מזה בריא ושלם, רק מכוסה קקי. עוד כמה דקות חולפות בזמן שברנט חזר לנהר התת קרקעי כדי לשטוף את עצמו מהזוהמה.

לא שאני רוצה לקלקל לכם את הטיול הנחמד שאתם עושים פה הלוך וחזור במסדרונות חברים אומר הורגוס בזמן שאתם מחכים לברנט שיחזור, אבל אני מקווה שאתם גם מחפשים את הדרך לצאת מהמקום המזוהם הזה. אחרי הכל, בואו לא נשכח את מה שחשוב באמת, כמו למשל… להישאר בחיים? להציל את העיר שלנו? ואולי שמישהו יעצור את הגברת אנוויה לפני שהיא קופצת לתוך הבור זבל הזה שם!
אנוויה שוכבת על הארץ, ראשה מציץ לתוך הפיר החצוב ברצפה
לא שבמצבי אני יכולה לרדת לשם בקלות, אבל אני לא רואה סיבה אמיתית למה שהם ישאירו כאן סולם חבלים אם זה היה סתם בור לזבל או אפילו באר למי שתייה עונה אנוויה להורגוס למרות שהיא מסתכלת על זלדיר ומקווה לתגובה דווקא ממנו.
הסיירת הצעירה צודקת, מתפרץ ארבשניאל לדיון. למיטב הבנתי, ואני מדבר מתוך ניסיון רב שנים, אנחנו כרגע באמצע בסיסו של האויב. תפסנו אותם לא מוכנים וכבר חיסלנו חלק גדול מאנשיהם. אני חושב ששבעתנו יכולים לחסל את מי או מה שעדיין מכתים את המערות הללו בזוהמת שדים. ומכיוון שאנוויה כבר מצאה כאן את סולם החבלים הזה, והרי ברור לנו בכל מקרה שאין עוד דרך אחרת, אולי כדאי שננסה…
ואני חושב שאולי כדאי שתיתן למי שמסוגל להלחם ולא רק לדבר להוביל אותנו מאסטר ארבשניאל מתפרץ הורגוס לדבריו של האלף.
ובכן צר לי שאלו מאיתנו שפצועים מהווים מעמסה אדון גוורם. אנו נשתדל שלא להפריע יותר עונה ארבשניאל ומתיישב ביאוש על אחד מספסלי האבן. אנוויה קמה משפת הבור ונותנת להורגוס מבט זועם. אחר כך היא צולעת לכיוון השולחן ומתיישבצת גם היא.
באותו רגע, ברנט חוזר אל החדר.
==============

לפני שברנט ירד ראשון בסולם החבלים אל תוך הפיר, זרקתם למטה אבן-אור, מה שמיד עורר זעקות ונביחות מונגרלים במאורה שלמטה. ברור לכם שמי שנמצא למטה, ממתין לכם. ברנט ירד ראשון בסולם החבלים ומיד החל להתפתח בחדר קרב. החדר עצמו הוא לח וטחוב. טיפות מיים מנצנצות על הקירות ומתאספות לזרמים דקיקים המטפטפים אל תוך בריכה עכורה ליד הקיר הדרומי. בחציו המזרחי של החדר נבנו שתי בריקדות עשויות מערומים של אבן ועץ, ובקיר מאחוריהן דלת עץ כפולה, גדולה.
==============

מיד כשבראנט יורד מתחילים לטווח בו שני מונגרלים התופסים מחסה בין הבריקדות. בסיבובים הבאים של הקרב מצטרפים אל שני המונגרלים שני מונגרלים נוספים, שני טיפלינגים, שני כהנים של דסקארי ובפומת, ולבסוף גם הוסילה – מי שנראה שמנהלת כאן את העיניינים. הקרב נמשך זמן רב וגלש גם לחדר הבא שנמצא במזרח, אך לבסוף, למרות שהוסילה עצמה הצליחה להתחמק, הקרב מסתיים בנצחון של חבורת הניצולים מקנבריס. חיפוש מהיר על הגופות מעשיר אתכם בכמה וכמה מטבעות זהב, כלי נשק, שריונות, שיקויים, מגילות ועוד.
===============

לאחר שמסתיים הקרב אתם בוחנים את החדר אליו נכנסתם תוך כדי לחימה. שלוש קערות מתכת מלאות גחלים לוהטות תלויות מתקרת החדר ומאירות אותו באור כתום וחם. במרכז החדר עומד בלוק אבן המשמש כשולחן, ולצידיו ספסלי עץ ארוכים. כתם דם ענק מכסה את פני שולחן האבן. על הקיר המזרחי, משצאל לפיר נוסף העולה כלפי מעלה, תלויות על הקיר שתי גופות של מונגרלים שחוטים. דלת אחת מובילה דרומה, ואחת צפונה.
===============

לן מזהה את הגופות על הקיר – אלו הם מנהיג שבט המונגרלים והשמאנית של השבט. כנראה אנשי הכת של בפומת ודסקארי רצחו אותם כדי להטיל את אימתם על שבט המונגרלים. בראנט הוריד את גופותיהם באופן מכובד והניח אותם על שולחן האבן. אחר-כך עברתם בדלת הצפונית אל חדר קטן
===============

במרכזה של המערה הקטנה הזו עומד כן אבן ועליו קערת נחושת ובה גחלים בוערים. מול הקיר המערבי ערימה של פרוות ושמיכות המשמשת כנראה כמיטה. הקירות מעוטרים בחריטות וגילופים שונים. בחלק המזרחי של החדר ישנו שולחן עץ, ומתחתיו עומדת תיבת עץ גדולה.
================

לאחר קצת מאמץ זלדיר הצליח לפרוץ את המנעול של התיבה ולפתוח אותה. בתיבה יש בעיקר בגדים ושמיכות, אך ביניהם מצאתם גם שקיק עור עם אבני חן (שלוש לאפיס, שתי אבני-אודם, סיטרין אחת, ופנינה אחת). כמו כן מצאתם בתיבה שתי מגילות. בינתיים בראנט הכין מערימת הפרוות שתי ערימות נפרדות והניח את גופות המונגרלים השחוטים עליהן. למרות הפצרותיו של לן שאולי כדאי “להשאיר” את הגופות לרוחות המערה כנהוג אצלם, בראנט החליט שדווקא טוב יותר לשרוף אותן. ברגע האחרון הוא הבחין פתאום בקלף מקופל בין הפרוות וכך מצאתם את המכתב להוסילה
================

לאחר שקראתם יחד את המכתב והבנתם מעט יותר עם מי יש לכם עסק, חזרתם לחדר המרכזי ונכנסתם בדלת הדרומית. דלת זו הובילה אתכם אל תוך מערה גדולה ששימשה כנראה כבית מטבחיים. הריצפה מכוסה בכתמי דם ושאריות פרווה ובשר. ארבעה שולחנות אבן מוכתמים ועליהם סכיני קצבים וגרזנים עומדים בארבע פינות המערה.
================

לא מצאתם כאן שום דבר מעניין וחזרתם לחדר המרכזי. טיפסתם בפיר העולה למעלה, דרכו ברחה הוסילה במהלך הקרב.
===============

הפיר הוביל אתכם אל חדר גדול וארוך, בנוי אבנים מסותתות ובעל תקרה של קשתות. אלא שמישהו בנה כאן קירות לבנים מן הרצפה אל התקרה, היוצרים בתוך החדר מעין מבוך.
=================

התחלתם לצעוד בזהירות בתוך המבוך כשלפתע נתקלתם בשני יצורים מזעזעים – שני שדים דרטצ’ים! אלו השדים הראשונים שנתקלתם בהם מאז שנפלתם אל בטן האדמה. הקרב במבוך הקטן נשמך זמן מה אך שוב הוא הסתיים בניצחון שלכם. כעבור דקותיים נוספות של הליכה יצאתם מן המבוך אל תוך מסדרון ארוך העולה כלפי מעלה. 20 דקות לאחר מכן אתם מבחינים בתקרת המסדרון בסדרה של פירים המסתיימים ברשתות מתכת דרכם אתם מצליחים לראות שמיים אפורים מעוניים. סוף סוף מצאתם את הדרך אל פני השטח.
================

XP: 4,400 each

View
Day 2 (cont.) - Resting in Neathholm
17th of Arodus, 4713, Age of Lost Omens

מיד עם הגיעכם לנית’הולם, אתם נלקחים אל הצ’יף סול. הצ’יף מודה לכם מקרב לב על שהצלתם את קרל ועל שהחזרתם את שלושת המונגרלים הביתה. הוא מספר לכם מעט על הכפר ותושביו ועל כך שלאחרונה הגיעו האנשים מלמעלה וניסו לעשות עם נית’הולם איזה שהוא הסכם. צ’יף סול, בהדרכתה של אופולי המכשפה, סרב להסכם, והאנשים פנו לשבט אחר, אותו סול מכנה “הבוגדים” או “אוכלי הנבלות”. זהו שבט קטן יותר מנית’הולם, אך הוא ידוע כשבט תוקפן ואלים, והוא נמצא בדיוק בדרך שמובילה לפני הקרקע. סול אומר שהוא יכול לאחד לפחות חלק מהשבטים האחרים של המונגרלים כדי לעזור לקנבריס להלחם בשדים ולהשתקם, במידה והעיר למעלה עוד קיימת. הוא מבקש מכם לחסל את שבט הבוגדים בזמן שהוא שולח שליחים לכל השבטים האחרים. למרות שיש לו מחסור חמור באנשים (אם אפשר לקרוא למונגרלים האלו ככה) הוא מוכן שלן יצטרף אליכם כנציג של נית’הולם
לאחר מכן נפגשתם עם אופולי, הסמכות הרוחנית של נית’הולם. היא סיפרה לכם שיש לה קשר עם “המערה” ושמדי פעם הן מדברות זו עם זו. ברנט דיבר עם המערה גם, אבל למדתם מעט מאוד דברים חדשים והחלטתם לצאת לכיוון היציאה ולמפגש הצפוי עם שבט המונגרלים הבוגד.
כבר כמה דקות לאחר היציאה נתקלתם בזוג עטלפי אימה, ולאחר קרב לא קל החלטתם לחזור לנוח ולאגור כוחות לפני ניסיון שני למחרת.

XP=400 each

View
Day 2 (cont.) - Enroute to Neathholm
17th of Arodus, 4713, Age of Lost Omens

==========
לאחר טיפוס של כ-20 מטר בפיר המערה, המסדרון מתיישר ונמשך מכאן לכיוון צפון מערב. ההליכה בו נמשכת כ-30 דקות, ואז אתם מוצאים את עצמכם בפתחה של מערה גדולה, רוחבה למעלה מ-20 מטר. לאורך הקירות שלה נחצבו עמודים אחוזים המתחברים בתקרה לקשתות היוצרות מעין כיפה בתקרת המערה. אולם כעת, הקירות, העמודים והרצפה מכוסים ברשת של סדקים. במרכז המערה, מגדל אבן שעמד פעם כמעט עד גובה התקרה התמוטט והיום שוכב על צידו
=============
סביב הריסות המגדל מצאתם את המונגרלים לן ודריה מנסים לחלץ את חברם קרל שנלכד תחת ההריסות. לאחר מאמץ רב הצלחתם לחלץ את קרל. מכל השלושה שפגשתם לן הוא היחיד שמסוגל וגם רוצה לדבר איתכם. למדתם ממנו שהוא, דריה וקרל הם חלק משבט נית’הולם שחי בחלק זה של המערות. חוץ מהם יש עוד כמה שבטים של מונגרלים שחיים פה. לן מסכים להוביל אתכם לנית’הולם, שם תוכלו לפגוש את צ’יף סול ולספר לו על כל מה שמתרחש למעלה.
הכנתם לקרל אלונקה, ויצאתם לדרך.

===========
אחרי צעידה של כ-25 דקות בכיוון כללי לדרום-מערב, המסדרון נחסם על ידי תהום גדולה שנפערה לרוחב המנהרה. באוויר מרחף אבק רב והקירות חורקים בעת שהם מתייצבים חזרה במקומם. ברור שהתהום הזו נפערה בימים האחרונים.
==============
אחרי קצת מאמץ, הצלחתם לחצות את התהום, בעיקר בעזרת זלדיר שהתגלה כקשרן חבלים מוצלח. בהמשך המנהרה, לן מספר לכם שבמערה הבאה שוכן “משתעלן הנבגים” האיום. אחרי קצת הסברים ותיאורים זלדיר מזהה שמדובר ככל הנראה בצמח הבסידורנד האיימתני. במשך זמן מה את מתכננים תוכנית ערמומית להתגבר על הבסידירונד

============
אחרי הליכה של כ-20 דקות במנהרה צרה, המסדרון נפתח את אולם עגול, כ-12 מטרים קוטרו. מרבצים עבים של פטריות מכסים את הרצפה והתקרה, וישנם כמה פתחים המסתעפים מן המערה להמשך. כל הפתחים הללו יורדים בכיוון מטה, ורק אחד, בכיוון צפון פונה כלפי מעלה. במרכז המערה מוטלות שתי גופות ליד ערימה גדולה שנראית כמו עירבוביה של חבלים ירוקים פונגליים.
==========
הבסידירונד, כך מסתבר, מת. שתי הגופות המוטלות על יד כנראה מתו בקרב האחרון שלהן נגד אותו בסידירונד שאף הצליחו להרוג. הגופות לבושות במדים של אבירי איומדה, אך במהרה אתם מגלים שהם נושאים נשקי מוט שאינם אופיניים לאבירי איומדה. חוץ מזה אתם גם מגלים בתוך ידיו של אחד מהם סמל עשוי זהב, בדמות ראש פר עם שתי עיניים מאבני חן אדומות. אוריון מגלה שזהו הסמל הטמא של השד בפומת.
ארבשניאל מספר לכם שתמיד הזהיר את האבירים שלשורותיהם הסתננו מאמיני בפומת, אך עד עתה לא היו לו הוכחות לכך. אנוויה רוצה כעת להגיע לפני הקרקע כמה שיותר מהר כדי להזהיר את יירבית’ מפני בוגדים נוספים. לן מספר לכם שבזמן האחרון הם נתקלים במנהרות באנשים כמו שני אלו המוטלים מתים כאן, ושהאנשים הללו עשו הסכם ברית עם אחד משבטי המונגרלים.
כל אחד מאבירי בפומת לובש חולצת שריון מעשה ידי אומן. לאחד מהם יש שיקוי, ולשני מגילה. מכיסיהם אתם אוספים 129 מטבעות זהב. הם לובשים כפפות שריון עם קוצים, ולכל אחד מהם יש נשק מוט – גלייב. אחרי שאתם מפשיטים את שני אבירי בפומת מכל הונם ורכושם, אתם ממשיכים במנהרות לכיוון נית’הולם.

============
כ-15 דקות הליכה במעלה המנהרה אתם מגיעים למערה מעוגלת בגודל של כ-7 מטרים. ארבעה מונגרלים שומרים על דלת אבן גדולה בקיר הצפוני של המערה. מאחורי דלת האבן שוכנת המערה של שבט נית’הולם
==============
ארבעת המונגרלים מאוד מופתעים לראות אתכם, אבל שיחה קצרה עם לן, בשפה שנשמעת כמו עירבוביה של טראם ואביסל, מרגיעה את הרוחות, ואתם עוברים את דלת האבן אל תוך המערה הענקית שבמרכזה שוכן הכפר נית’הולם על גבי אי סלעי באמצע אגם מיים שחור.

XP = 500 each

View
Day 2 - Cavern of the Ancestors
17th of Arodus, 4713, Age of Lost Omens

המנהרה המרכזית ממשיכה מאזור המקדש הנטוש אל תוך החשיכה. אתם צועדים בקצב איטי, מידי פעם נאלצים לזחול על ארבע, במשך כמעט 50 דקות. לבסוף המנהרה הצרה נפתחת לאולם טבעי גדול. דמויות אבן מגולפות בתבליט על פני הסלע. אתם מייד מזהים אותם כדמויותיהם של אבירים, עטויות שריון ואוחזות נשק. אולם, הדבר הבולט ביותר לעין הוא פניהם העצובות.
==============

לפי כלי הנשק, השריונות והסמלים עליהם, זיהיתם את הדמויות כאבירים מן המסע הראשון כנגד פצע-העולם. ארבשניאל מספר לכם שבמהלך המסע הראשון, נתקלו האבירים באנרגיות אביסליות שלא הכירו קודם לכן, ולא היתה בידיהם דרך להתמודד עם התופעות שקרו לאחר חשיפתם לאנרגיות אלו. לרבים מן האבירים נולדו לאחר מכן ילדים מעוותים שזכו ליחס חשדני ולעיתים קרובות אף אכזרי. לבסוף החליטו אותם אבירים לרדת עם ילדיהם אל מתחת לפני הקרקע, לחיות בתעלות הביוב והקטקומבות של העיר היכן שאיש לא יטריד אותם או ירדוף את ילדיהם. כמובן שאיש בקנאבריס לא ניסה למנוע זאת. האגדות מספרות שהצאצאים של אבירים אלו עדיין חיים במערות מתחת לעיר, ולעיתים אפילו יש דיווחים על “אנשי חפרפרת” שנראים בלילות מחטטים בערימות האשפה בסמטאות הצרות של קנאבריס.
את מהלך הסיפור המרתק של ארבשניאל קוטעים שני דארקמנטל-ים שיורדים עליכם מן התקרה כציפורים משחרות לטרף. אחרי קרב לא קצר ניצחתם את יצורי המערות הללו
בקצה הרחוק של המערה ישנו פתח
=============

מסדרון קצר מוביל אל מערה גדולה נוספת. מדורה קטנה ולידה שק שינה פרוס נמצאים ליד פתח נוסף בחלקה המרוחק של המערה. לאורה הקטן של המערה את רואים את דמותו של גמד בעל זקן עבות. הוא מקפץ על רגליו מצד לצד כאילו אחז בו טירוף. מיד כאשר אתם נכנסים הוא צווח כמה קללות מלוות בנביחות של טירוף, רוק ניתז מפיו לכל עבר. "ידעתי! ידעתי! באתם לקחת את מילורן! באתם להרוג את מילורן! אבירים כפויי טובה! רוצחים! רוצחים! אבל מילורן לא ילך בקלות! מילורן ילחם ויאבק! על גופתי המתה חי זקני!!! פושעים! רוצחים
==========
קרב קצר ביניכם ובין מילורן נגמר בגמד מת והרבה מעיים שפוכים מסביבו. בעירמת הציוד שלו מצאתם שק שינה מלוכלך, שק שמכיל בשר מיובש, גבינה מעופשת ופירות יבשים (6 מנות מסע), ופסלון שייש של דמוי-אנוש משליך חנית (הערכה: 75 זהב). על הגמד עצמו, או מה שנשאר ממנו, מצאתם גם שיקוי ריפוי, שיקוי העלמות, ושתי מגילות (אחת זוהתה – שוקינג גרספ – השנייה עוד לא). כמו כן מצאתם עליו פגיון מעשה ידי אמן, רובה קשת קל עם 10 קליעים, גלימה (קסומה), וכמה מטבעות זהב ופלטינה. כמובן גם את ספר הקסמים שלו מצאתם.
ארבשניאל נזכר שלפני מספר שנים היה בקינאבריס גמד בשם מילורן שהואשם בעיסוק במאגיה שחורה וקשר עם שדים. כאשר נאספו מספיק עדויות כדי לעצור אותו ע"י האינקוויזיטורים, הוא הצליח לברוח ומאז נעלמו עקבותיו.
מנהרה צרה מובילה החוצה מהאולם הזה.
===============

מסדרון קצר מוביל אתכם אל מערה עגולה ממנה מנהרה תלולה מתעקלת כלפי מעלה לכיוון צפון. על קירותיה מישהו חצב שקעים ובליטות רבות כדי להקל על המעבר בה. פה ושם אתם מבחינים גם ביתדות מתכת חלודים תקועים אל תוך פני הסלע
============

XP = 460 each

View
Day 1 (cont.) - Abandoned Temple
16th of Arodus, 4713, Age of Lost Omens

לאחר כשלושים דקות של הליכה שפופה במנהרה מתפתלת מצאתם את עצמכם שוב בפתחה של מערה גבוהת תקרה. מבנה בודד, בגובה של כ-6 מטרים עומד במרכזה. קירות המבנה בנויים מאבנים מסותתות ואין בו חלונות. על החזית שמולכם מגולף באבני הקיר פטיש, גודלו כ-3 מטרים. מסביב למבנה המונומנטלי אתם מבחינים בשרידי קירות הרוסים של מבנים קטנים יותר שהיו צמודים אליו.
=========
זהיתם את הפטיש כאחד מסמליו של טוראג.
כאשר הקפתם את המבנה הותקפתם על ידי זבוב ענק, שאף הצליח לנשוך את אוריון.
אחרי מאמץ לא קטן הצלחתם לפתוח את דלת האבן של המבנה ולהכנס פנימה.

=========
לאורך הקיר הדרומי של אולם מבואה קטן ניצב ספסל אבן. בקצה המרוחק של האולם ניצב אגן שייש, מונח על כן מאבן. בקיר הצפוני יש דלת אבן גדולה ועליה מפוסל בתבליט פטיש גדול.
===========
בעודכם בתוך אולם המבואה, קצת מתקשים לפתוח את הדלת המובילה ממנו אל פנים המבנה פרץ וויכוח בין אנוויה ובין הורגוס גוורם. תוך כדי הוויכוח הצלחתם לפתוח את הדלת, אבל הוויכוח התלהט כשהצטרף אליו זלדיר ואחר כך גם ברנט שניסה להרגיע את הרוחות. אוריון לא ממש לקח חלק בוויכוח אבל דווקא היה מאוד מרותק. כשסוף סוף הוויכוח תם גיליתם שאיזה אל-מת (התברר לכם אחר כך שמדובר בחקובה) הגיע ממש עד אליכם ובמהרה התפתח קרב. ניצחתם ובכך האולם המרכזי נפתח בפניכם.

==========
בהיכל המקדש שכבה עבה של אבק מכסה את הריצפה, את שורות הספסלים השבורים ואת מזבח האבן שניצב בקצה המרוחק.
==========
החלטתם לנצל את המקדש כמקום מנוחה. ברנט, אנוויה ואוריון ניקו את המקדש הנטוש והתפללו במשך שעות בניסיון להחזיר את הקדושה למבנה. בסך הכל התמהמתם כאן 16 שעות במנוחה, ניקיון ותפילות. אכן לקראת היציאה שוב לדרך, להפתעתכם אגן השייש שבאולם הכניסה התמלא במיים נקיים וטהורים. כולכם לקחתם לגימה שהעניקה לכם תחושת של היטהרות והתחדשות למשך ה-24 שעות הבאות (לחש ברכה, ותודה לטוראג). ברנט אף מילא בקבוקון בנוזל הטהור. במהרה בקרוב יתברר לו שהקדושה היא באגן, ולא במיים. על החקובה (שאת מה שנשאר ממנו שרפתם מחוץ למקדש) מצאתם שני שיקויי ריפוי פצעים קלים וטבעת זהב קלוע. ליד מזבח האבן היה מונח על הריצפה פטיש מלחמה ישן, מעוטר בסמל הפטיש של טוארג – זהו פטיש מעשה ידי אמן.

XP=450 each

View

I'm sorry, but we no longer support this web browser. Please upgrade your browser or install Chrome or Firefox to enjoy the full functionality of this site.